גשר אלכסנדר המילטון (באנגלית: Alexander Hamilton Bridge) הוא גשר קשתות פלדה בעל שמונה נתיבים המוביל תנועה מעל נהר הארלם בין הרבעים של מנהטן והברונקס בניו יורק. הגשר מחבר את הכביש המהיר הבין מדינתי 95(אנ') בקטע של שכונת וושינגטון הייטס במנהטן עם הכביש המהיר "חוצה ברונקס"(אנ') כחלק מהכביש המהיר 95[א] ו-U.S. 1(אנ').
הגשר נפתח לתנועה ב-15 בינואר1963[1], באותו יום שבו הושלם הכביש המהיר קרוס-ברונקס. מחלקת התחבורה של ניו יורק, המפעילה ומתחזקת את הגשר, דיווחה על נפח תנועה יומי ממוצע (ADT) לשנת 2011 בשני הכיוונים של 182,174, לאחר שהגיע לשיא ADT של 192,848 ב-1990[2].
עיצוב
האורך הכולל של הגשר, כולל הגישות, הוא 723.9 מ' ורוחב הנתיבים 29.26 מ'[3]. הנתיבים העיקריים המקבילים שלו הם באורך 169 מטר, ומספקים 31 מ' של מרווח אנכי מעל נהר הארלם (במרכז הגשר למעבר ספינות) ו-112 מ' של מרווח אופקי[4].
תכנון הגשר כלל קבוצה של רמפות מתפתלות הידועה רשמית כ"מחלף הייברידג'"[ב] לחיבור אל הכביש המהיר מייג'ור דיגן(אנ') (הושלם ב-1964) וממנו, ורמפת ויאדוקט המתחברת לכביש הארלם ריבר(אנ'), שניהם מעל 30 מ' מתחת למפלס הגשר, וגישה לשדרת אמסטרדם[4].
היסטוריה
לאחר השלמת גשר ג'ורג' וושינגטון, המחבר את מנהטן וניו ג'רזי ב-1931 היו כלי רכב שנסעו בין ניו ג'רזי לברונקס נוסעים מעל גשר וושינגטון(אנ')[ג], שחוצה את נהר הארלם ממש צפונית לגשר אלכסנדר המילטון הנוכחי[5]. גשר אלכסנדר המילטון תוכנן באמצע שנות ה-50 כדי לחבר את הכבישים המהירים טרנס-מנהטן ו-חוצה ברונקס (המוזכרים לעיל), ולהכיל את התנועה הנוספת הנובעת מהוספת המפלס התחתון בעל שישה נתיבים לגשר ג'ורג' וושינגטון[4][5]. עם הייעוד הבין-מדינתי, 90% מעלות הבנייה של 21 מיליון דולר בערכים דאז, כוסו על ידי הממשלה הפדרלית. כאמור, הגשר נפתח ב-15 בינואר 1963[1].
החל משנת 2009 עבר הגשר שיפוץ מלא בעלות מוערכת של 400 מיליון דולר[6]. בעוד שהפקקים שנוצרו מהבנייה לא היו גרועים כפי שציפו גורמים מקומיים, העיכובים הנכנסים במעברי נהר ההדסון, גברו לאחר תחילת הפרויקט[7]. ביולי 2014, הודיע המושל אנדרו קואומו כי שיפוץ הגשר הושלם[8].