גרנד הוטל (באנגלית: Grand Hotel) הוא סרט דרמה אמריקאי משנת 1932, בבימויו של אדמונד גולדינג. את התסריט כתבו ויליאם דרייק ובלה בלז', על פי על הספר של ויקי באום משנת 1929. נכון להיום, הסרט הוא היחיד שזכה בפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר ולא היה מועמד בשום קטגוריה אחרת.
ב-2007 נבחר הסרט לשימור בארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית על ידי ספריית הקונגרס עקב תרומתו לקולנוע. ציטוטה המפורסם של גרטה גרבו "I want to be alone", עליו היא חוזרת שלוש פעמים בשינויים קלים. גרבו התייחסה לשימוש באמירה זאת כמאפיינת את חייה האישיים, בטענה, "מעולם לא אמרתי שאני רוצה להיות לבדי; אמרתי רק, אני רוצה שיניחו לי' (I want to be let alone) וזה כל ההבדל. הציטוט דורג במקום ה-30 ברשימת הציטוטים הטובים ביותר בהיסטוריה של מכון הסרטים האמריקאי.[1] לסרט נעשה רימייק בשם "Week-End at the Waldorf" בשנת 1945 ומיוזיקל בעל אותו שם בשנת 1989.
צוות השחקנים הראשי
הפקה
מפיק הסרט אירווינג תלברג רכש את הזכויות לספר ב-13,000 דולר לשם הפקת מחזה. בעקבות הצלחת המחזה, הוזמן תסריט אצל ויליאם דרייק ובלה בלז'. תקציב הסרט היה 700,000 דולר. שאלת בחירתה של גרטה גרבו לתפקיד הבלרינה הרוסית עוררה מחלוקות, עקב מבטאה השוודי החזק.
ביקורות והכנסות
הסרט זכה לביקורות חיוביות ואף הוגדר כפורץ דרך. מבקרים הגדירו את הסרט כמקור לסרטים כמו האחד עשר של דני אושן ופארק גוספורד. הסרט זכה לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר אך לא היה מועמד לפרס באף קטגוריה אחרת. הוא זכה להצלחה כלכלית הודות להכנסות בסך כ-2,250,000 דולר, לעומת תקציבו הנמוך ממיליון דולר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים