במונחים של האנטומיה של הפירות, הגרידה מתקבלת מהאפיקארפ של הפרי, כאשר האפיקארפ והמסוקארפ מרכיבים את קליפתו של הפרי.[1][2]
הכנה
לשימוש קולינרי משתמשים במגרדה, מגררת, מקלף ירקות, סכין לחם, או אפילו מכונת גירוד (אנ') בשביל לחתוך או לגרד את האפיקארפ מהפרי. דרך נוספת היא לפרוס את קליפת הפרי, ולחתוך את המסוקארפ של הפרי.
המסוקארפ, החלק הלבן של הקליפה מתחת לקליפה, עשוי להיות מריר, ולכן רצוי לא להוסיף אותו למאכל. ייתכן ובפרי יהיה מעט מסוקארפ, ולכן כדאי להשתמש בכל קליפת הפרי.[3]
שונות בין פירות
יש לשים לב כי האפיקארפ והמסוקארפ משתנים בהתאם לגנטיקה של הפרי. ניתן למצוא פירות, כגון מנדרינות, שבהם רוב הקליפה היא אפיקארפ. לפומלות ולאתרוגים, יש מסוקארפ עבה יותר. המסוקארפ של פומלות, אשכוליות ותפוזים, הוא בדרך כלל מריר יותר. המסוקארפ של אתרוגים, ליים פרסי וקי ליים, הוא מתון יותר.[4] יש לשים לב כי המסוקארפ הוא אכיל, וניתן להשתמש בו כאשר מכינים פירות מסוכרים.
