PROFILPELAJAR.COM

גרוניה סוחרבה
Груня Ефимовна Сухарева
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	11 בנובמבר 1891; קייב, האימפריה הרוסית
פטירה	26 באפריל 1981 (בגיל 89); מוסקבה, ברה"מ
מקום קבורה	בית קברות ווסטריאקובסקויה
תפקידים	פסיכיאטרית, מרצה באוניברסיטה
פרסים והוקרה	עיטור לנין; עיטור אות הכבוד; מדען כבוד של ברית המועצות ;

גרוניה יפימובנה סוחרבה (ברוסית: Груня Ефимовна Сухарева; ‏11 בנובמבר 1891, קייב - 26 באפריל 1981, מוסקבה) הייתה פסיכיאטרית ילדים סובייטית. סוחרבה הייתה הראשונה שפרסמה תיאור מפורט של מאפייני האוטיזם, בשנת 1925.^[1] המאמר המקורי שפרסמה נכתב ברוסית ופורסם בגרמנית שנה לאחר מכן. המאמר תורגם לאנגלית רק בשנת 1996, על ידי סולה וולף.^[2]^[3]

בתחילה השתמשה סוחרבה במונח "פסיכופתיה סכיזואידית" לתיאור התופעה, כאשר משמעות המילה "סכיזואידית" היא "אקסצנטרית". בשלבים מאוחרים יותר החלה להשתמש במונח "פסיכופתיה אוטיסטית (עם הימנעות פתולוגית)" כשם כולל לאגד המאפיינים של אוטיזם שסקרה. המאמר שפרסמה נכתב כמעט שני עשורים לפני המחקרים שביצעו הנס אספרגר וליאו קנר שתוצאותיהם פורסמו ברבים, בעוד שעבודתה החלוצית של סוחרבה לא זכתה לפרסום משמעותי.^[4] הגורמים לכך, ככל הנראה, היו גורמים פוליטיים ושפתיים שהיו משמעותיים באותה התקופה. בתרגום מאמריה לגרמנים שמה תועתק ל-"Ssucharewa", וחוקר האוטיזם הנס אספרגר בחר שלא לצטט את עבודתה בשל השתייכותו למפלגה הנאצית ומורשתה היהודית.^[5]

ביוגרפיה

סוחרבה נולדה בקייב למשפחה יהודית, בתם של חיים פייטלביץ' ורחל יוסיפובנה סוחרבה. בין 1917 ל-1921 היא עבדה בבית חולים פסיכיאטרי בקייב. בשנת 1921 החלה לעבוד במוסקבה, ומשנת 1928 עד שנת 1933 כיהנה כפרופסור חבר במכון הרפואי הראשון של מוסקבה.^[1] בין השנים 1933 ו-1935 ניהלה את המכון הפסיכו-נוירולוגי באוניברסיטת חרקוב.^[6]

סוחרבה חקרה ילדים אוטיסטים, ותיארה אותם באופן דומה לתיאור המודרני הרווח של אוטיזם המופיע ב-DSM-5. היא יזמה הקמה של בתי ספר מיוחדים שיועדו לילדים אוטיסטים, שבהם השתתפו הילדים במספר פעילויות, כגון התעמלות, ציור ועבודות עץ.^[5]

בשנת 1935 ייסדה סוחרבה פקולטה לחקר פסיכיאטריית ילדים. ב-1938 היא ניהלה מרפאה לטיפול בפסיכוזה בילדים, שפעלה תחת משרד החקלאות והמזון של רוסיה הסובייטית. במשך שנים רבות עבדה כחברת מועצה וכמנהלת בית החולים הפסיכיאטרי של קשצ'נקו במוסקבה.^[1]

סוחרבה האמינה שהגורם החברתי הוא משמעותי בהופעת הפרעות אישיות אצל ילדים ובני נוער. אחד מהמאפיינים שסברה שגורמים להפרעות אישיות היה סביבה משפחתית רעועה. היא הייתה חלוצה בשימוש בשיטת הסוגסטיה, ונלחמה למען זכויות הילדים. היא קבעה שאין לשלוח ילדים בעלי תסמינים רפואיים שונים למחנות עבודה, אלא למוסדות רפואיים. בנוסף, חקרה סוחרבה פוסט-טראומה שפיתחו ילדים שספגו פציעות מלחמה.^[7]

בהתאם להוראת מחלקת הבריאות של מוסקבה, המרכז המדעי והמעשי לטיפול בבריאות הנפש של ילדים ובני נוער נקרא על שם סוחרבה. המרכז הוא המוסד הרפואי המוביל לטיפול במצבים אובדניים בילדים ובבני נוער מתחת לגיל 18.^[8]

מטופלים

בשנת 1924, סוחרבה זיהתה שישה מטופלים עם מאפיינים שנחשבים כיום לאוטיזם. מטופלים אלו הם מהראשונים שזוהו כבעלי התסמונת.^[5] על אף שהמטופלים נותרו אנונימיים, פורסמו תיאורים של חלקם:

ילד בן 12 שלימד את עצמו לקרוא בגיל חמש. הוא היה מסורבל פיזית והעדיף לדבר עם מבוגרים במקום עם ילדים אחרים. הילד התעניין מאוד בפילוסופיה.
כנר מחונן שלא הסתדר עם אחרים מבחינה חברתית.
ילד שהיה לו זיכרון יוצא דופן למספרים, אבל גם פרוסופגנוזיה ועל כן לא היה מסוגל לזהות פנים.
ילד שהיו לו חברים דמיוניים שחיו בקמין.

לקריאה נוספת

Sukhareva GE, Analysis of children's fantasies as a method of studying the emotional life of a child, Kiev 1921.
Sukhareva GE, Schizoid psychopathy in childhood. In the book: Questions of pedology and child psychoneurology, issue 2. M 1925; 157–187.
Ssucharewa GE, Die schizoiden Psychopathien im Kindesalter, Monatsschrift für Psychiatrie und Neurologie 60: 235–261, 1926.
Sukhareva GE, To the problem of the structure and dynamics of children's constitutional psychopathies (schizoid forms), Journal of Neuropathology and Psychiatry 1930; 6
Sukhareva GE, Features of the structure of the defect in various forms of the course of schizophrenia (on children's and adolescent material), Neuropathology, psychiatry, mental hygiene 1935; IV: II: 57–62.
Sukhareva GE, Schizophrenia clinic in children and adolescents, Part I. Kharkov: Gosmedizdat of the USSR 1937; 107.
Sukhareva GE, Clinic of epilepsy in children and adolescents. Problems of theoretical and practical medicine, M 1938; 234–261.
Sukhareva GE, Psychogenic types of wartime reactions, Neuropathology and psychiatry 1943; 12: 2: 3-10
Sukhareva GE, Clinical lectures on children's psychiatry, T. 1. M: Medgiz 1955; 459.
Sukhareva GE, Clinical lectures on children's psychiatry, T. II, Part 2. M: Medicine 1959; 406.
Sukhareva GE, Lapides MI., About the work of the psycho-neurological cabinet for children and teenagers at the psycho-neurological dispensary and children's clinic, M 1959.
Sukhareva GE, Yusevich LS, Psychogenic pathological reactions (neuroses), In the book: A multivolume guide to pediatrics, t. 8. M 1965.
Sukhareva GE, Clinical lectures on children's psychiatry, T. 3. M: Medicine 1965; 270
Sukhareva GE, The role of the age factor in the clinic of children's psychoses, Journal of Neuropathology and Psychiatry 1970; 70: 10: 1514–1520.
Sukhareva GE, Lectures on children's psychiatry (Selected Chapters), M: Medicine 1974; 320.