חִשְׁחוּשׁ (באנגלית: Stimming) הוא שם כולל שניתן למגוון פעולות חזרתיות יזומות, היוצרות גירוי חושי בעבור הפרט. שכיחות החשחוש גבוהה בקרב אוטיסטים[1] ובקרב אנשים עם הפרעה בעיבוד התחושתי.[2] חשחוש עשוי להתבטא בתנועות גופניות, בהשמעת צלילים, בשימוש במילים או בהזזת חפצים באופן חזרתי. שימוש בחשחוש נחשב לתגובה אופיינית בעקבות גירוי יתר של החושים, והוא משמש להרגעה עצמית ולחסימת גירויים סביבתיים שקיימת רגישות מוגברת אליהם.[2] קיימת תאוריה שלפיה החשחוש משמש להקלה על חרדה ועל רגשות מציפים אחרים.[3]
גירוי שמיעתי - הקשבה חזרתית לשיר מסוים או לצליל מסוים, חזרה על מילים ועל משפטים, שריקה
חשחוש בקרב אוטיסטים
אוטיסטים נוטים לחשחש באמצעות הידיים, העיניים ואיברי גוף נוספים. לאורך השנים, נוסחו תיאוריות רבות להסבר התופעה. הפופולרית מביניהן גורסת שהפעולות נעשות על מנת לשחרר אנרגיה ולהקל על עצבנות. החשחוש נוטה להרגיע את מערכת העצבים, עוזר בהתמודדות עם הפרעות קשב, ואף נחשב לפעולה טבעית ובריאה.[10]
מכיוון שחשחוש אינו מנהג מקובל בחברה, לעיתים נעשים ניסיונות לגרום לאוטיסטים להפחית את השימוש בו באמצעות טיפולים רגשיים שונים. רוב האנשים בקהילה האוטיסטית מתנגדים לניסיונות להפחית או לבטל את השימוש בחשחוש, מכיוון שהוא כלי חשוב לוויסות עצמי.[12] בנוסף, מחקרים מראים שניסיונות למנוע מאנשים לחשחש עלולים להזיק להם בטווח הארוך.[13][14]
אף על פי שהרוב המכריע של האוטיסטים משתמשים בחשחוש, קיומו כתסמיןהתנהגותי אינו מעיד על שייכות לספקטרום האוטיסטי.[15] ההבדל המרכזי בין חשחוש אוטיסטי לבין חשחוש אצל אנשים שאינם אוטיסטים ("נוירוטיפיקלים") מתבטא בעיקר בסוג הגירוי ובכמותו.
סכנות בחשחוש
על אף העובדה ששימוש בחשחוש עשוי להקל מאוד בזמן הצפה חושית, לעיתים הוא עלול להוביל לפגיעה עצמית. דוגמאות לחישחוש פוגעני כוללות הטחת ראש בחפצים או בקירות, נשיכות ידיים, שפשוף עצמי מוגזם, תלישת שיער ושריטות.[16] על אף הקושי הקיים בהפסקה מלאה של חשחוש, ישנן דרכים לצמצם את השימוש בו ולהפכו לבטוח. חשחוש פוחת בסביבות בטוחות ושלוות מבחינה חושית, שבהן האדם מרגיש בנוח. בנוסף, הפחתת גירויים מעוררי דחק וחרדה עשויים גם הם לגרום לצמצום השימוש בחשחוש. אחת הדרכים לעשות זאת היא הקפדה על לוח זמנים קבוע וידוע מראש, שיעניק לאדם ודאות ביחס לעתיד הקרוב. חידות וצעצועים מפיגי מתח עשויים גם הם לתרום להרגלי חשחוש בטוחים.[17]
^Perrykkad, K., & Hohwy, J. (2020). Fidgeting as self-evidencing: A predictive processing account of non-goal-directed action. New Ideas in Psychology, 56, 100750.
^“Autism Spectrum Disorders”, 1994, Diagnostic and Statistical Manual, American Psychiatric Association
^ 12Kapp, Steven K.; Steward, Robyn; Crane, Laura; Elliott, Daisy; Elphick, Chris; Pellicano, Elizabeth; Russell, Ginny (2019). "'People should be allowed to do what they like': Autistic adults' views and experiences of stimming". Autism: 136236131982962. doi:10.1177/1362361319829628.