ארבעה מגדלים החזיקו בתואר "גורד השחקים הגבוה בישראל". מגדל שלום, שנחנך בשנת 1965 על חורבות הגימנסיה העברית "הרצליה" ברחוב הרצל בתל אביב היה הראשון שבהם. הבניין מתנשא לגובה של 129 מטרים ו-36 קומות. מגדל שלום החזיק גם בתואר "גורד השחקים הגבוה במזרח התיכון" במשך 14 שנים. בתואר המקביל בישראל החזיק המגדל 34 שנים, עד שאיבד את הבכורה לטובת מגדל עזריאלי העגול, שנבנה בשנת 1999 ומתנשא לגובה של 186 מטרים ו-49 קומות - גבוה ב-57 מטרים ממגדל שלום. מגדל עזריאלי החזיק בתואר שנתיים בלבד, עד בנייתו בשנת 2001 של מגדל משה אביב ברמת גן בגובה 235 מטרים. הוא החזיק בתואר 15 שנים עד שבשנת 2016 נטל את התואר מגדל עזריאלי שרונה המתנשא לגובה 238.5 מטרים.[1]
הבדלי הגבהים בין מגדל שלום למגדל עזריאלי העגול, ובינו לבין מגדל משה אביב, נחשבים לגדולים (57 ו-49 מטרים בהתאמה). במשך למעלה מעשור, מאז נחנך מגדל משה אביב, לא נבנו כלל מגדלים המתקרבים אליו בגובהם, או למגדל עזריאלי העגול. באמצע העשור השני של המאה ה-21 החלו לקום בישראל מספר מגדלים שגובהם כ-200 מטרים ויותר, ובראשם המגדל הגבוה ביותר, עזריאלי שרונה.
בספטמבר 2024 הושלמה הקומה ה-60 במגדל ביונד בגבעתיים והוא עבר בגובהו את מגדל עזריאלי שרונה והפך למגדל הגבוה בישראל. עם סיום בנייתו, יכלול 72 קומות ויתנשא לגובה של 307.5 מטרים ועתיד להחזיק בתואר גורד השחקים הגבוה בישראל למשך מספר חודשים. מגדל הספירלה בתל אביב, הנמצא גם הוא בתהליכי בנייה יחלוף על פניו של מגדל ביונד עם השלמת הקומה ה-83 ויהפוך למגדל הגבוה בישראל עם חנוכתו, בגובה של 88 קומות ו-336 מ'.
מגדל בין ערים הוא מגדל המתוכנן לקום בשטח הנמצא בבעלות עיריית תל אביב, ממוקם בקרבת "מתחם הבורסה" ברמת גן ו"מתחם הסיטי" של גבעתיים, וצפוי להתנשא לגובה של כ-400 מטר ו-100 קומות.[2] הוא אף יחלוק את הבכורה בתואר "המבנה הגבוה בישראל", עם מתקן המכ"ם בדימונה. מגדל גבוה אף יותר מתוכנן במתחם בורסת היהלומים ברמת גן ומכונה "מגדל 120" על פי מספר קומותיו המתוכנן. מגדל זה אמור להתנשא לגובה של 520 מטרים. במקור תוכנן כמגדל בן 111 קומות אך ב-2019 החלו בהליכי האישורים לגובה 120 קומות.
מגדל מרכז עזריאלי העגול - אחד מהמאפיינים הבולטים ביותר בקו הרקיע של מטרופולין תל אביב - שהיה המגדל הגבוה בישראל בין השנים 1999-2001 ושסימן את תחילת תנופת הבנייה לגובה בישראל ובתל אביב בפרט, יצא אל מחוץ לרשימת עשרת גורדי השחקים הגבוהים בישראל בשנת 2024, לאחר 25 שנים, זאת עם השלמת קומות הגג במגדל אלאייד סיטיז ברמת השרון ובמגדל אמות הלח"י B שבבני ברק.
נכון לנובמבר 2024 נבנה שלד בן 38 קומות. על פי התוכנית העדכנית המבנה יכלול 88 קומות כשמעל לקומה העליונה ייבנו 12.5 מ' נוספים שישלימו את צורת הספירלה של המגדל
המגדל, הנמצא בשלבי בנייה, ממוקם בצמוד למגדל השחר מעברו השני של הרחוב ועל פי התוכנית העדכנית יכלול 72 קומות. קיימת תוכנית נפרדת להקמת מגדל צפוני לצידו בן 64 קומות אשר ישמש למגורים. בנוסף ייבנו בפרויקט מרכז ספורט, מרכז קניות ופארק עילי
בספטמבר 2024 עקף המגדל הדרומי את מגדל עזריאלי שרונה והפך למגדל הגבוה בישראל.
התוכניות למגדל שונו מספר פעמים, והתוכנית העדכנית כוללת מגדל בעל 77 קומות וגובה של 292.8 מטרים.נכון לנובמבר 2024 השלד נבנה ל-62 קומות ו- 38 מקומות הבניין נבנו לתצורתו הסופית.
מגדלי DOU
199.96
53
2021
צמד מגדלי מגורים על צומת הרחובות אבן גבירול - ארלוזורוב
מגדל H Infinity
197
52
2021
מגדל מגורים המוקם ברחוב אבן גבירול סמוך למגדל המאה. נמצא בשלבי בנייה ראשוניים
מלון בן 46 קומות הכולל כ-880 חדרים, 7 מפלסי חניה תת-קרקעיים, אולם כנסים, מסעדות ושימושים נלווים נוספים. מוקפא - עבודות הבנייה הופסקו באוגוסט 2022 עקב מחלוקות בין הבעלים (חברת נצבא) לבין הקבלן (אלקטרה). נכון לאוגוסט 2024 השלד הגיע לקומה ה-38 ותצורתו הסופית הגיע לקומה ה-22[29]
התכנון המקורי היה 60 קומות ו-256 מ'. עקב התנגדות רשות שדות התעופה, קוצץ ל-42 קומות. החל מ-2020 היה בדיונים משפטיים לאישור התכנון המקורי, אך ביולי 2022 נפסק כי גובהו לא יעלה על 42 קומות
מגדל המשרדים השני שמוקם במתחם. המגדל הראשון שהושלם ב-2019 כולל 36 קומות ומתנשא לגובה של 146 מ'
מתחם כיכר המדינה - מגדל דרומי (A)
159.9
44
המתחם יכלול 3 מגדלי מגורים, מקומות חנייה ציבוריים, פארק ציבורי ובו אגם מלאכותי ושבילי אופניים. נכון לאוגוסט 2024 עבודות השלד הסתיימו ועבודות החיפוי כמעט הסתיימו.
המתחם אשר נמצא בתהליכי בניה וממוקם בסמוך למחלף גלילות, יכלול מספר מבנים נוספים של עד 15 קומות. מוקפא - במאי 2024 משכה עיריית תל אביב את התוכניות לאחר שהוועדה המחוזית קיצצה את גובה המגדל ל-55 קומות
^על פי תב"ע תא/מק/4081(הקישור אינו פעיל, 14.06.2018) גובה הבניין הוא 255 מטר מעל פני הים, כאשר מפלס הרחוב הוא בגובה 17.5 מטר מעל פני הים (נשלף באפריל 2016)
^בעקבות שינויים באתר ארכיון ההנדסה של עיריית תל אביב, כלל הקישורים בטבלאות לאתר הישן חדלו להגיע לדפים הרלוונטיים אשר אימתו את הנתונים ולכן הוסרו. נדרשת עבודת רוחב להוספת קישורים לאתר החדש ועדכון הקישורים (אם קיימים) בערך הויקיפדי של כל בניין
^מגדל משה אביב, באתר הנדסה - עיריית רמת-גן, על פי תוכניות 6 ו-7 מארכיב המסמכים באתר ההנדסה של עיריית רמת גן, גובה קצה גג המבנה הוא 252.25 מ' מעל פני הים, בעוד גובה לובי הכניסה הנמוכה הוא 17 מ' מעל פני הים
^ 12על פי היתר בנייה חתום ועדכני שנשלח מהארכיון ההנדסי של עיריית גבעתיים
^מגדל שבעת הכוכבים, באתר www.bnei-brak.muni.il, על פי היתר בנייה חתום ועדכני מתאריך 5.7.2022
^מגדל אקסצ'יינג' מגורים, באתר עיריית רמת גן - הנדסה, על פי תוכנית הגא נספח בקשה להיתר מס' 202200633 מתאריך 1.1.24 בארכיב מסמכים ארכיון הנדסי, עיריית רמת גן
^מגדלי אקסצ'יינג' - משרדים, על פי היתר מקוון מס' 2023364 מתאריך 22.10.23 שבארכיב המסמכים באתר ההנדסה של עיריית רמת גן
^מגדלי מידטאון, באתר ארכיון הנדסי עיריית תל אביב, עפ"י תכנית מתוקנת מתאריך 24.4.24, בקשה מספר 20210910, בקשה מקוונת מס' 21301, תיק מספר 00541440
^מגדל הכשרת היישוב, באתר www.bnei-brak.muni.il, על פי תוכנית היתר מס' 21085 מתאריך 31.5.22 מארכיב המסמכים באתר ההנדסה של עיריית בני ברק, גובה המגדל 189.56 מ' מעל פני הים, בעוד גובה כניסה ראשית 18.25 מ' מעל פני הים
^עדן טאוור, באתר עיריית בת ים - אגף הנדסה, על פי מסמך היתר שינויים מתאריך ה-28.8.22 (בקשה מספר 20220822, תיק בניין 1093) בארכיב המסמכים שבאתר ההנדסה של עיריית בת ים
^מגדל צ'מפיון מוטורס, באתר www.bnei-brak.muni.il, על פי היתר מס' 19468 חתום מתאריך 15.3.2018 בארכיב המסמכים שבאתר ההנדסה של עיריית בני ברק
^מגדל לייטהאוס, באתר עיריית בת ים - אגף הנדסה, על פי תוכנית היתר חתומה עדכנית מתאריך 30.3.22 (תיק בקשה 20200679) בארכיב המסמכים שבאתר ההנדסה של עיריית בת ים, גובה קצה גג המבנה הוא 163.69 מטרים
^מגדל ספיר, באתר הנדסה - עיריית רמת-גן, על פי מסמך תוכנית מתאריך 31.10.2019 בארכיב המסמכים שבארכיון ההנדסי של עיריית רמת גן, גובה המבנה 176.425 מ' מעל פני הים, בעוד גובה מפלס הכניסה ללובי הוא 12.8 מ' מעל פני הים. כלומר, גובה המגדל הוא 163.63 מ'
^ 12בקשות להיתר, באתר הנדסה – עיריית בת ים, על פי תכנית היתר חתומה מתאריך 20.12.2019 בארכיב המסמכים של בקשה מס' 20180296 באתר ההנדסה של עיריית בת ים
^מגדל ב.ס.ר. 4, באתר עיריית בני ברק - הנדסה, על פי היתר עדכני מס' 18646 (גרמושקה עם חותמת היתר) לבקשה מספר 201600060
^ 1234הגובה המוצג הוא גובהו הריאלי של המגדל (גובה פני רצפה מקומת הכניסה הנמוכה ביותר ועד לגובה קצה הגג), ולא גובהו הרשמי. מכיוון שגובהם האבסולוטי של ארבעת המגדלים זהה הוחלט על גובה אחד (כניסה קובעת) המשותף לכולם ולכן גובהם הרשמי של ארבעת המגדלים (שניים שמאוכלסים ושניים שבבניה) הוא 153 מטרים - 180 מטרים מעל לפני הים פחות גובה כניסה קובעת אחידה הממוקמת במרכז הגן של 27 מטרים מעל לפני הים
^מגדל נווה נוף, באתר הנדסה – עיריית בת ים, על פי תוכנית היתר חתומה לבקשה 20130793 מתאריך 14.6.2019 שמופיעה בארכיב המסמכים באתר ההנדסה של עיריית בת ים
^מגדל ONE, באתר הנדסה- עיריית רמת-גן, על פי תכנית (גרמושקה) חלק 16 לבקשה 201800905 מתאריך 30.11.2018 המופיעה בארכיב המסמכים באתר ההנדסה של עיריית רמת גן
^מגדל אמות אטריום, באתר הנדסה- עיריית רמת-גן, על פי תוכנית היתר חתומה מתאריך ה- 30.4.2015 המופיעה בארכיב המסמכים באתר ההנדסה של עיריית רמת גן
^בקשה מספר 202200137, באתר הנדסה- עיריית רמת-גן, על פי תוכנית הגשה מתאריך ה-9.5.2022 המופיעה בארכיון ההנדסי באתר ההנדסה של עיריית רמת גן, גובה קומת הכניסה למלון 10.03 מטרים מעל פני הים, וגובה קצה התורן בראש המגדל הוא 166 מטרים מעל פני הים
^מגדל הספירלה, באתר ארכיון הנדסי עיריית תל אביב, על פי היתר בניה עדכני חתום מתאריך 5.6.23, המגדל יכלול 88 קומות, גובה קצה הגג 349.89 מטרים מעל פני הים בעוד גובה כניסה ראשית למבנה 13.94 מטרים מעל פני הים
^על פי היתר בניה עדכני באגף ההנדסה של עיריית גבעתיים המבנה יכלול 72 קומות, גובה קצה גג המבנה 319.96 מטרים מעל פני הים וגובה קומת כניסה ראשית 12.5 מטרים מעל פני הים
^בקשות להיתר, באתר עיריית בני ברק - אגף הנדסה, עפ"י מסמך תוכנית היתר מס' 21910 בבקשה מס' 202201126 בארכיב המסמכים שבאתר ההנדסי של עיריית בני ברק, 14.6.2023
^מגדל אמות הלח"י A, באתר עיריית בני ברק - הנדסה, על פי תוכנית היתר מס' 20811 (גרמושקה עם חותמת היתר) לבקשה מספר 202000557