חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 הוא חוק המסדיר את פעולתם של מוסדות התכנון בישראל מהרמה הארצית עד לרמה המקומית, את ועדות הערר, תוכניות המתאר (ארצית, מחוזית, ומקומית), שימור אתרים, סלילת דרכים, סידורים לנגישות נכים, סדרי הרישוי וכיוצא בזה. לחוק נחקקו עד עתה 137 תיקונים.
עבירות ועונשין
העבירות
חוק התכנון והבנייה כולל בתוכו פרוט של עבירות על חוק התכנון והבנייה ומפרט את העונשין שיש לנקוט לגבי כל עבירה על החוק.
- העונשין על החוק הם למי שהורשע בבית משפט.
- כל אדם אשר משתמש במקרקעין ללא היתר דינו הוא קנס ומאסר שנתיים.
- כל אדם אשר עושה שימוש במקרקעין כאשר הוא סוטה מהיתר או מתוכנית, דינו הוא מאסר שנה אחת.
- כל אדם שמשתמש בקרקע חקלאית בניגוד להוראות, דינו קנס ושנה מאסר.
- כל אדם שעושה שימוש חורג במקרקעין לאחר התקופה שאושרה לו דינו הוא מאסר שנה.
- מרגע שקיבל עובר העבירה על אחד מהסעיפים שצוינו הודעה מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בכתב והוא ממשיך בביצוע העבירה, גובה הקנס של עובר העבירה גדל בהתאם להתמשכותה של העבירה לאחר שקיבל את ההודעה בכתב ומשך המאסר על חלק מהעבירות יגדל גם הוא.
- לאחר ההרשעה רשאי בית המשפט, בשעת גזר הדין:
- להורות שהבניין או חלק ממנו שנבנו ללא היתר או בסטייה מהיתר ייהרס או יסולק על ידי הנשפט או על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה כאשר היא יכולה לחייב את הנשפט בהוצאות הביצוע.
- בית המשפט רשאי לתת כל צו שהוא רואה לנכון, צו סגירה, צו אישור שימוש וצו להתאמת הבנייה להיתר או לתוכנית.
- בית המשפט רשאי להורות על הנשפט להפסיק את העבודה או את השימוש במקרקעין שסוטה מהיתר או מתוכנית.
כפל קנס
לאחר שהורשע אדם בעבירה על החוק, בית המשפט רשאי להתיר את הבנייה ולהטיל על האדם שביצע את העבירה ובנה ללא היתר, בנוסף לקנס הקבוע בחוק, קנס נוסף שגובהו הוא כפל השווי של המבנה או של התוספת למבנה שהוקמו ללא היתר. בנוסף לכך, אם הוקם תוך סטייה מהיתר גובה הקנס יהיה כפל השווי כפי שהיה אמור להיות אילו הוקם ללא הסטייה מההיתר.
האחראים לביצוע העבירה
- בעל ההיתר לביצוע העבודה או השימוש.
- מי שמוטלת עליו חובה להשיג היתר.
- בעל המקרקעין בשעת ביצוע העבירה (כל אחד מהשותפים אם ישנם כאלה).
- המבצע בפועל את העבירה.
- המשתמש בפועל במקרקעין.
- האחראי לעבודה או לשימוש, לרבות האדריכל המהנדס או ההנדסאי האחראים לביצוע והקבלן הראשי.
- מבצעי העבירה יוכלו להתגונן על ידי הוכחה שהעבירה לא נעשתה בידיעתם והם נקטו בכל האמצעים לקיום הוראות החוק בכל הנוגע לעבירה.
- בהתקיים אחד מתנאים אלו:
- לא מוצאים את האדם שביצע את העבירה או שלא ניתן להוכיח מי ביצע את העבירה או שמי שביצע את העבירה מת, רשאי בית המשפט לפי דרישתה של הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להורות לה לבצע את ההריסה.
צו הפסקה מנהלי ושיפוטי
אם יש יסוד שסביר להניח כי מתבצעות עבודות בנייה ללא היתר בנייה או תוך סטייה מהיתר בנייה רשאים הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה והוועדה מחוזית לתכנון ולבנייה, או מתכנן המחוז או מהנדס העיר או יו"ר הוועדה המקומית או קצין משטרה בדרגת מפקח, להורות על הפסקת הבנייה לזמן מוגבל עוד לפני הגשת כתב אישום, צו זה נקרא צו הפסקה מנהלי.
- ברגע שבית משפט אישר את צו הפסקה מנהלי עם שינויים או ללא שינויים הצו הופך לצו הפסקה שיפוטי.
צו הריסה מנהלי
צו הריסה מנהלי הוא במקרה שהוקם שימוש חורג ללא היתר או תוך כדי סטייה מהיתר או החלה הקמתו של בניין או מבנה שחורג מתוכנית בניין עיר או תוכנית מתאר מקומית או תוכנית מתאר ארצית, רשאי יושב ראש הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה להורות על הריסתו בתנאי שהוגש לו תצהיר חתום ממהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית.
- צו הריסה מנהלי במקרה של בנייה ללא היתר בנייה יודבק על הקיר החיצוני של הבניין ויהיה ניתן לביצוע בתום 24 שעות משעת הדבקתו, בכל מקרה אחר בתום 72 שעות משעת הדבקתו.
- למי שהוצא נגדו צו הריסה מנהלי יכול לפנות לבית משפט ולבקש למנוע את צו ההריסה.
היסטוריה חקיקתית
הגבלת הריסת מבנה דת
במאי 2012 אשרה הכנסת בקריאה טרומית (אשר קדמה לה אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה) תיקון חדש לחוק, על פיו "הריסה של מבנה המשמש לצורכי דת, יותנו באישורם של שר הפנים והשר לשירותי דת".[1]
"חוק קמיניץ" (תיקון מס' 116)
ערך מורחב – חוק קמיניץ
בעקבות ועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות ארז קמיניץ, חוקק תיקון מס' 116,[2] שנודע בשם "חוק קמיניץ", המאפשר אכיפה מנהלית נגד עבירות בנייה. לאחר תקופה נטען כי התיקון לחוק פוגע בעיקר במבנים חקלאיים במושבים, דבר שהעלה טענות בדבר שימוש פוליטי בחוק כנגד יישובים ערביים.[3][4]
בשנים שלאחר כניסת החוק לתוקף, 2017–2019, חלה ירידה של 41% בעבירות הבנייה הנפוצות, ושל 75% בעבירות הבנייה החמורות.[5]
ראש היחידה הארצית לאכיפה, אבי כהן, דיווח כי בשנת 2019 לבדה הוצאו 1,264 דרישות לתשלום קנס מנהלי, מתוכן 496 מבנים בלתי חוקיים נהרסו על ידי הבעלים באופן עצמאי, ועוד 182 מבנים קיבלו ארכה לפינוי מרצון בפרק זמן נקוב. 37 ממקבלי הדרישות החליטו לערער. חברה אחת שביצעה עבירת בנייה שילמה את הקנס; וכל היתר שלא הרסו ולא שילמו – 549 עבריינים – הועברו לטיפול ההוצאה לפועל. זאת לעומת פחות מ-20% מימוש של צווי ההריסה והפסקת עבודה בתקופה שקדמה לחוק קמיניץ.[5]
"חוק החשמל" (תיקון מס' 136)
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), ה'תשפ"ב–2022, המכונה חוק החשמל (אך אין לבלבל בינו ובין חוק החשמל, התשי"ד–1954), אושר בכנסת העשרים וארבע בינואר 2022, ולפיו מבנה יוכל להתחבר לחשמל, מים וטלפון גם ללא היתר בנייה ותעודת גמר, על פי מספר תנאים.
הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ ווליד טאהא וקבוצת חברי כנסת ערבים.[6] הוצע בה ששר הפנים יהיה רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם הוועדה המחוזית, כי ניתן יהיה לחבר מבנה מגורים שנבנה לפני 2018, המצוי בשטח שהוגדר בצו, לחשמל, למים או לטלפון גם ללא קיומם של היתר בנייה ותעודת גמר לאותו מבנה, וזאת בהתקיים מספר תנאים ובהם: הוגשה תוכנית מפורטת על ידי אחד הגורמים המנויים בהצעת החוק, אשר במקרים מסוימים עליה להיות תואמת לתוכנית כוללנית החלה במקום או שהוחלט להפקידה.
מטרת ההצעה מוצגת בדברי ההסבר:
- מטרת הצעת החוק היא לאפשר את חיבורם של בתים שנבנו ללא היתר לחשמל, למים או לטלפון. ביישובים רבים בישראל, ברובם יישובים ערביים, סבלו התושבים שנים מהיעדר תכנון, ומשום כך נבצר מתושבי יישובים אלה להוציא היתרי בנייה ולהתחבר לחשמל, למים או לטלפון. ברוב המקרים אותם תושבים התחברו בסופו של דבר לחשמל, למים או לטלפון באופן לא חוקי.
- הצעת החוק נועדה בראש וראשונה להבטיח שהחיבורים האמורים ייעשו באופן חוקי ובטוח, בין היתר משום שחיבור מבנה לחשמל באופן לא חוקי עלול להיעשות באופן לא בטוח ולסכן במידה רבה את מי שמתגורר באותו מבנה ומי שנמצא בסביבתו. לפי המוצע, חיבור לחשמל ייעשה באופן חוקי ובטוח ובהתאם לדרישות הבטיחות של חברת החשמל. כמו כן, מטרת הצעת החוק היא לאפשר רמת חיים נאותה לעשרות אלפי אנשים המתגוררים בבתים שנבנו ללא היתר בנייה ואינם מחוברים לתשתית ראויה המתאימה לישראל בעת הזאת.[6]
ב-5 בינואר 2022 אישרה מליאת הכנסת את חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב–2022.[7] סיעות הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית החרימו את הדיון בשל מחאה על כך שלטענתם החוק מפלה בין מאחזים לא מאושרים של בדואים בנגב שלגביהם חל החוק, לבין מאחזים ביהודה ושומרון.[8] האופוזיציה נכחה במליאה אך לא השתתפה בהצבעות. לאחר שנדחו כל ההסתייגויות אושר החוק בקריאה שלישית ברוב של 61 תומכים ושלושה נמנעים.[9]
ראו גם
לקריאה נוספת
- ד"ר שמואל רויטל ועו"ד איל ד. מאמו, דיני התכנון והבניה (עוקדן), הוצאת סדן
- ענת בר-כהן, הליך החקיקה של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה–1965 בהקשרם של "מוסדות התכנון" (פרק ב' לחוק) ו"תוכניות" (פרק ג' לחוק), עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח
- ענת בר-כהן, חקיקה במרחב קולוניאלי: ביטויי המדיניות המנדטורית בחקיקת התכנון הפיזי בארץ ישראל. קרקע 63, תשס"ז, עמ' 52–77
- ענת בר-כהן, עיצוב מדיניות תכנונית ואסדרה תכנונית טרום הקמת המדינה, אופקים בגאוגרפיה 70, עמ' 69–91
- אהרן נמדר, תכנון ובנייה, חושן למשפט הוצאה לאור, 2014
קישורים חיצוניים
חוק התכנון והבנייה, תשכ"ה–1965, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
- ^ חזקי ברוך, 'הרס מבנה דת – רק באישור שרי הדתות והפנים', באתר ערוץ 7, 2/5/2012
- ^ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז–2017, ס"ח 2635 מ-25 באפריל 2017
- ^ גלעד מורג, החוק שהרשימה המשותפת דורשת מגנץ לבטל: מהו חוק קמיניץ?, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
- ^ פעם בשבוע עם תם אהרון – פרק 46
- ^ 1 2 יהודה יפרח, הכרוניקה, פברואר 2020, השילוח, 18, פברואר 2020
- ^ 1 2 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 137) (אי־תחולת סעיף 157א – חיבור לחשמל, למים או לטלפון), התשפ"ב–2021, ה"ח הכנסת 875 מ-24 בנובמבר 2021
- ^ חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 136), התשפ"ב–2021, ס"ח 2948 מ-5 בינואר 2022
- ^ הבחנה זו קיימת במרבית חוקי מדינת ישראל, שאינם חלים בתחומי יהודה ושומרון.
- ^ ברוב של 61 תומכים מול 0 מתנגדים ו-3 נמנעים: הכנסת אישרה את "חוק החשמל" בקריאה שנייה ושלישית, באתר הכנסת, 5 בינואר 2022;
רנית נחום-הלוי, "חוק החשמל" המאפשר בנייה בלתי חוקית אושר בקריאה שנייה ושלישית, באתר ישראל היום, 5 בינואר 2022
