מנלה נולד בקיבוץ תל יצחק, שהוריו נמנו עם מייסדיו. ביולי 1963 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין של הנח"ל שיצא לכפר גליקסון, והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. הוא עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, ואחר כך מונה למפקד מחלקה בצנחנים. מנלה נהג להטיל על חייליו משימות קשות על מנת לחשלם כראוי לקראת הקרב. יש על כך סיפורים רבים בעל-פה, שסופרו בין חייליו במשך השנים. תיאור ספרותי של היחידה מופיע ברומן האוטוביוגרפי "שני חיי יעקב", מאת יעקב בוצ'ן, שהיה סמל המחלקה בפיקודו של מנלה, וכן ברומן "הענקים וילדי השמש" שכתב אוריאל זוהר בן קיבוץ תל יצחק, שהכיר את מנלה מקרוב, בחייו.
גילה גבורה במילוי תפקיד קרבי תוך חירוף נפש. תיאור המעשה: ביום כ"א באדר התשכ"ח (21 במרץ 1968), בפשיטת צה"ל על כראמה, גילה סגן גד מנלה ז"ל אומץ לב ותושייה תחת אש עזה של האויב. הוא יצא בזחל"ם למשוך את אש האויב אליו, כדי לאפשר לכוחותינו לאתר את מקורות האש של האויב. נוסף על כך חילץ פצועים בהיותם תחת אש עזה ורצופה. סרן גד (גדי) מנלה ז"ל נפל בקרב כעבור כארבעה חודשים, ביום א' באב התשכ"ח (26 ביולי 1968). על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז ניסן התשל"ג אפריל 1973 ,דוד אלעזר, רב־אלוף, ראש המטה הכללי.
גד מנלה הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי שבקיבוצו תל יצחק.
בקיבוץ תל-יצחק הוקם בית-הנצחה לזכרו, "בית גדי", שהיה למועדון ולבית התרבות של המקום. ב"בית גדי", היה מונח העוזי של סרן מנלה ועליו 14 שריטות חרוטות בשורה אחת, כאשר כל אחת מהן מסמלת מרדף. את המרדף ה-15, נראה שלא הצליח לסמן בעצמו. בכניסה לבית התרבות הוצב פסל לזכרו של גד מנלה, מעשה ידיו של נתן רפופורט.
המושב ארגמן בבקעת הירדן מנציח את זכרו בשמו: שם היישוב הוא שילוב של שמו ושמו של אל"ם אריה רגב, שנהרג עמו באותו מרדף, והוא מורכב מראשי תיבות שמם ארג = אריה רגב, גמן = גד מנלה.
