גבעת חיים מאוחד

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

גִּבְעַת חַיִים (מְאֻחָד) הוא קיבוץ ליד חדרה, הנקרא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח ב־1933 . לזכרו בנו החברים את "עיגול ארלוזורוב" ונטעו סביבו עצי פיקוס.

היישוב, שנוסד ב-1932, התפרסם ב-1945 בעת המאבק נגד הבריטים, הוא חלק ממועצה אזורית עמק חפר.[1]


חדר האוכל ומגדל מים בלב הקיבוץ

תולדות הקיבוץ

בשנת 1925 הגיעה קבוצת העולים הראשונה מרומניה לקיבוץ ג', ומשם ב-1927, עברה לבת גלים, שבחיפה. קיבוץ ג' התפלג ב-1930, וב-14 ביולי 1932 עלו אנשי הקיבוץ לקרקע[2].

גבעת חיים מאוחד הוא מהקיבוצים הגדולים והוותיקים בישראל.

הקיבוץ נוסד ע"י עולים מרומניה, צ'כיה, אוסטריה, פולין, גרמניה והונגריה , והיום חיים בו אנשים מכל תפוצות העם היהודי.

שטח: 4,300 דונם.

אוכלוסיה: כ-1,100 נפש.

ענפי משק עיקריים: אבוקדו, הודיה, פרדס ורפת, ובנוסף המפעלים "גת" ו"לימת".


בגבעת חיים שכנה והתאמנה פלוגה ה' של הפלמ"ח בשנים שקדמו להקמת המדינה.[3]

ההכשרות המגוייסות של הפלמ"ח

הכשרות הפלמ"ח הוקמו על ידי 90 קבוצות נוער מתנועות הנוער הישראליות ו-48 קבוצות של נוער עולה. סה"כ 138 קבוצות. בין המקורות של קבוצות הנוער העולה היו כאלה שהגיעו דרך מחנות המעצר בקפריסין, וקבוצות נוער מטורקיה ומסוריה.

במשך כ- 4 שנים עברו בגבעת חיים 4 קבוצות של הכשרות מגויסות,

קבוצת הנוער העובד פלוגה ה' בפלמ"ח.  שנה א' בגבעת חיים שנה שניה בגבעת השלושה.

גרעין ג' המכבי הצעיר בפלמ"ח פל' ה' גד' 2.

גרעין ד' המכבי הצעיר בפלמ"ח פל' ה' גד' 2.

גרעין ה' המכבי הצעיר בפלמ"ח פל' ה' גד' 2.

חברי הכשרות הפלמ"ח  עבדו בענפי המשק ובבתי הילדים 3 שבועות בחודש והתאמנו שבוע אחד בחודש. האימונים כללו: אימוני כושר גופני, קפ"פ (קרב פנים אל פנים) , סיירות ועוד.

בשנת 1933 הצטרף יצחק בן אהרון לקיבוץ.

ב-25 בנובמבר 1945 התקיים המצור על גבעת חיים.

לאחר קום המדינה, בשנת 1949, נוספו לקיבוץ שטחים מהצפון, הרבה מעבר לשורת האקליפטוסים, מהאדמות של הכפרים הערבים הסמוכים שננטשו. בשנת 1951 עזבו חברי מפא"י את הקיבוץ והקימו מעבר לכביש את גבעת חיים איחוד.

בשנים הראשונות עדיין לא נבנו בתים, חדר האוכל שכן בצריף, והוקמו ענפים בהם: פלחה, מטעים, גן ירק, רפת, לול, משתלה, מכוורת, מכבסת חוץ ומאפייה. ענפים נוספים נוסדו לאחר מכן בהם דיר כבשים ומטוויית צמר, חבתנייה, ברווזייה, אורווה ומפעל שימורי מזון לצבא הבריטי – גת.

במשך שנים קבוצות הפועל גבעת חיים בכדורסל נשים וגברים שיחקו בליגות הלאומיות.

בשנת 1990 הוקמו בקיבוץ בתי הספר האזוריים, "יובלים" ו-"שחר" (שמאוחר יותר הועבר לעין החורש), וב-2002 הקיבוץ הופרט וכל אורחות החיים בו השתנו.[1]

בגבעת חיים חי וייצר אמן הבובטרון דוד בן שלום.


פילוג

ערך מורחב – הפילוג בקיבוץ המאוחד

בשנת 1951 החליטה קבוצת חברים לפרוש ולהקים קיבוץ חדש – גבעת חיים איחוד. הפילוג התחולל על רקע המחלוקת בין תומכי ברית המועצות הקומוניסטית (המאוחד) לבין תומכי ארצות הברית והמערב הקפיטליסטי (האיחוד). עד שקמה הנקודה החדשה, גרו שתי הקבוצות (המאוחד והאיחוד) ביישוב הישן. משפחות התפצלו וחברים מאתמול הפכו אויבים. זיכרון הפילוג נשאר כפצע עמוק בלב האנשים והילדים.

גלריה

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבעת חיים מאוחד בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 לא צוין, גבעת חיים מאוחד, באתר מועצה אזורית עמק חפר, ‏לא צוין
  2. ^ הכלכלה העברית בארץ ישראל בתרצ"ב, דבר, 30 בספטמבר 1932
  3. ^ פלמ"ח – ארכיון גבעת חיים מאוחד


ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.