גבעת התור היא גבעת כורכר קטנה בצפון מערב נס ציונה. פסגת הגבעה היא הנקודה הגבוהה ביותר בתוך תחומי העיר נס ציונה ומשקיפה על מרחבי העיר ועל הסביבה.
הכורכר הוא סלע משקע פריך נקבובי שנוצר מדיונות חול ים, שהתאבנו במהלך שנים רבות. סלע הכורכר נדיר וייחודי בעולם. נמצא בעיקר במזרח הים התיכון. גבעות כורכר כאלו היו נפוצות במישור החוף ובשפלה. כיום כמעט ולא נותר מהן שריד, עקב בניה, סלילה וחקלאות.
על הגבעה מתקיימים מאות מיני צומח, חלקם נדירים ואנדמיים, בסכנת הכחדה. איריס ארגמן, קורנית מקורקפת, מתנן שעיר, חצב, כלנית, שום תל אביבי ועוד.
מרבית שטח הגבעה טבעי ומכוסה בצמחייה המאפיינת רכסי כורכר ובשיחי שרביטן. הגבעה מכותרת בשכונות הצפוניות של נס ציונה. מצידה המערבי נמצאים שדות חקלאיים.
מאז ומתמיד משכה הגבעה מטיילים ואוהבים שחיפשו פינת טבע רגועה ושקטה מחוץ לעיר. בעבר התנשאה הגבעה בלב פרדסים ושדות חקלאיים.
רום הגבעה הוא רכס צר ממזרח למערב. במזרח הגבעה מתנשאים עצי "פיקוס השדרות" ענקיים ועתיקים. מדרונותיה של הגבעה תלולים וזרועים מחשופי כורכר מיוחדים. במרכז הגבעה, בריכת בטון עגולה. בעבר שימשה כמאגר מי שתייה וסיפקה מים לנס ציונה ולפרדסי התפוזים, שהשתרעו מאופק עד אופק.
בדרום הגבעה, מתנוסס פסל ברזל סוריאליסטי, עשוי חלקי מכונות מתכת חלודות. הפסל – "מרכבה 2002" מעשה ידיו של יעקב דורצ'ין, צופה על העיר המתפתחת כשגבו אל גבעת התור. בקרבת הפסל מחצבת כורכר ישנה, מעליה צוקי כורכר ומחשופים רבי שכבות המספרות את הגאולוגיה של היווצרות הכורכר. בבסיס המצוקים נמצאות מחילות של שועלים. המצוקים מנוקדים בחורים ובמחילות, שחצבו שרקרקים. השרקרק, ציפור מיוחדת מגיע לארץ בחודש מאי מאפריקה, ומקנן במצוקי הכורכר. הוא חוצב חורים עגולים וקטנים לעומק של שני מטרים במרכז המצוק, ובהם מגדל את גוזליו.