PROFILPELAJAR.COM

ג'רלד פוזנר
Gerald Posner
לידה	20 במאי 1954 (בן 70); סן פרנסיסקו, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי; מכללת הייסטינגס למשפטים של אוניברסיטת קליפורניה ;
	www.posner.com

ג'רלד פוזנר (באנגלית: Gerald Posner; נולד ב-1954), עיתונאי חוקר וסופר אמריקאי, יהודי במוצאו (מצד אביו). חקר פרשות שהתרחשו במאה העשרים ופרסם עליהן ספרים. ידוע כחוקר רצח קנדי שפרסם ספר מסכם על פרשת הרצח מפרספקטיבה של 30 שנה, ומסקנתו כי הרצח תוכנן ובוצע על ידי אדם יחיד - לי הארווי אוסוואלד, וכי לא היו כל קשר או קונספירציה בקשר לרצח הנשיא.

מהלך חייו

פוזנר נולד בסן פרנסיסקו לאב יהודי ולאם נוצרייה. הוא למד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ולאחר מכן למד בבית ספר למשפטים. הוסמך כעורך דין בשנת 1978. הוא היה בן 23 בלבד כאשר משרד עורכי דין יוקרתי בוול סטריט בחר להעסיקו במסגרתו. בשנת 1980 ייסד משרד עורכי דין עצמאי יחד עם חבר. בעת שפוזנר טרח על תביעה של ניצולי ד"ר יוזף מנגלה, הרופא מאושוויץ, הוא החל להתעניין בנושא זה והוציא לאור בשנת 1986 את ספר הביכורים שלו, "מנגלה: הסיפור האמיתי". מאז הפך לעיתונאי-חוקר ולסופר. הוא ערך כתבות כעיתונאי עצמאי (פרילנסר) בערוצי החדשות הגדולים של הטלוויזיה האמריקאית: CNN, CBS, FOX, NBC וערוץ ההיסטוריה.

פוזנר פרסם גם מאמרים בעיתונים וכתבי-עת אמריקאים רבי-השפעה: ה"טיים מגזין", ה"ניוזוויק", ה"ניו יורקר", ה-Wall Street Journal וה-U.S. News & World Report.

לאחר ספרו הראשון פרסם תשעה ספרים נוספים, כולם פירות תחקיר בנושאים לאומיים ובינלאומיים.

ספרו הנודע ביותר הוא "תיק סגור" משנת 1993, בו ניסה להפריך את שלל תאוריות הקונספירציה בקשר לרצח הנשיא קנדי ששטפו את ארצות הברית במשך עשרות שנים, לתמוך במסקנות וועדת וורן בקשר ל"יורה הבודד" (Lone Gunman) ולהצביע על לי הארווי אוסוולד כאשם יחיד ברצח הנשיא.

ג'רלד פוזנר נשוי לסופרת טרישה פוזנר, העוסקת בכתיבה בנושאי בריאות האשה, תרבות הגוף, אופנה והיחסים בין המינים. בני הזוג מתגוררים בפלורידה ובמנהטן.

זיקתו ליהדות

פוזנר אינו מסתיר את מוצאו היהודי, וקורא לעצמו "יהודי למחצה" (half jewish). אשתו טרישה היא בת למשפחה יהודית קונסרבטיבית מבריטניה. שניים ממחקריו של פוזנר הוקדשו לנושא השואה. האחד, מחקרו על יוזף מנגלה, אותו פרסם ביחד עם ג'ון וייר (John Ware), מפיק טלוויזיה שהפיק סרטים תעודיים על מנגלה, כספרו הראשון: "מנגלה - הסיפור המלא" שראה אור בשנת 1986. השני, אודות בניהם של מנהיגי גרמניה הנאצית, אותו פרסם בספרו: "ילדי היטלר - בניהם ובנותיהם של מנהיגי הרייך השלישי משוחחים על אבותיהם ועל עצמם" משנת 1991.

לצורך כתיבת הספר על מנגלה עברו פוזנר ווייר ברחבי אמריקה הדרומית ואירופה וראיינו עשרות עדים, ובכללם בנו של מנגלה ואשתו הראשונה, שאבו מידע מארכיונים, ממסמכים רשמיים ומיומניו של מנגלה. בספרם הקדישו מקום לתיאור ילדותו ונערותו של מנגלה וכן לתיאור הזוועות שביצע באושוויץ.

ספרו אודות בניהם של הנאצים הבכירים כולל ראיונות עם בנו של רודולף הס, שהגן בשיחה על אביו, עם הדה גרינג בתו של הרמן גרינג שאמרה לפוזנר על אביה: "הוא היה איש טוב והוא תמיד יחסר לי. זה כל שעליך לדעת". מאידך אחד משני בניו של הנס פרנק, המושל הנאצי של שטח הכיבוש הנאצי בפולין (ה"גנרל גוברנמנט") ביטא את הבוז שהוא חש כלפי אביו ואת אי רצונו להיות אב והימנעותו מלהביא ילדים לעולם, באומרו: "לאחר מה שאבי עשה אינני חושב שיש להמשיך את השם פרנק". רולף מנגלה, בנו של יוזף מנגלה סיפר לפוזנר כי את התגמולים מפרסום מסמכי אביו הוא החליט להקדיש לניצולי שואה. כן כלל ספרו של פוזנר גם ריאיון עם בנו של קלאוס שנק פון שטאופנברג, האיש שניסה להתנקש באדולף היטלר ב-20 ביולי 1944.

בשנת 1998 פרסם פוזנר מאמר אישי במגזין של הניו יורק טיימס, בו הוא מתאר את הלבטים שבהם התלבט כשעמד לרכוש לעצמו "חיפושית" של פולקסווגן^[1].

"תיק סגור"

בספרו הידוע ביותר "תיק סגור" (Case Closed) משנת 1993 סתר פוזנר את כל הספקולציות וגרסאות הקשר ביחס לרצח הנשיא ג'ון פיצ'ג'רלד קנדי. את ספרו הוא כינה "תיק סגור" הואיל והוא ביטא בו את ההשקפה שממצאי דו"ח וורן לא נסתרו על ידי ראיות חדשות וכי כל גרסאות הספקולציה למיניהן היו רק היסטריה המונית, וכי התיק סגור. לגרסאות השונות הוא שם, לדעתו, בספרו "סוף פסוק".

לדבריו, ההתעסקות ברצח לא חדלה לעולם, למן הרגע בו נורו היריות בדילי פלאזה ואף עשרות שנים לאחר מכן. מאות אתרי אינטרנט, אלפי ספרים, ירחונים ועיתונים מיוחדים מתייחסים לרצח ולתאוריות השונות בנוגע לזהות הרוצחים ומניעיהם. האנשים המתעסקים באופן אובססיבי ברצח (ומעלים תאוריות מוזרות בנוגע אליו) כונו על ידיו בכינוי "Buffs" ("משוגעים לדבר", כדוגמת הביטוי "מכורים" בשיח הישראלי), והם מהווים זרם מוכר בדומה לשאר המטורפים לדבר אחד המקובלים בתרבות האמריקנית. גם להם ועידות ואספות, עיתונים וירחונים משלהם.

בספרו הפריך פוזנר את הגרסאות השונות, ובהן במיוחד את גרסתו של דייוויד ליפטון, לפיה נחטפה גופת הנשיא מן המטוס הנשיאותי שהוביל אותה מדאלאס לוושינגטון הבירה ועברה בסתר תהליך ניתוחי ששיפץ אותה, לפני הנתיחה הרשמית, על מנת שהנתיחה הרשמית תסתיר את העובדה כי הנשיא נורה מלפנים. את התאוריה הזאת ראה פוזנר כדמיונית במיוחד.

המחקר היסודי שבא לידי פירוט בספר העמיד את ג'רלד פוזנר בשורה הראשונה של חוקרי רצח קנדי וכראש התומכים במסקנות ועדת וורן ובאשמתו של לי הארווי אוסוואלד כמתנקש יחיד.

מאידך עורר הספר התנגדות עזה מצד חסידי תאוריות הקונספירציה, שכתבו מאמרים רבים ובהם הכפישו את פוזנר ותיארו אותו כשקרן וכמוליך שולל^[2].

נושאי מחקריו וספריו האחרים

המאפיה הסינית

בספרו "אילי מלחמה: האגודות הסיניות החדשות - המאפיה החדשה" משנת 1988 תיאר פוזנר את כוחן העצום של כנופיות צעירים ממוצא סיני השולטות מ"משולש הזהב", משולש הגבולות שבין בורמה, לאוס ותאילנד, על המסחר העולמי בסם הרואין ועל כוחן הגובר בארצות הברית מחוף לחוף.

לוחמה ביולוגית

ספרו "רוצחים-ביולוגיים" משנת 1989, איננו ספר תיעודי כי אם רומן מתח עתידני. בספר מתואר כיצד אנשי הקה גה בה פושטים על תחנה של ה-CIA בלונדון ומשתלטים על אמצעי לוחמה ביולוגית שהיו בה, ומתכוונים להפעילם כנגד ארצות הברית.

המתמודד העצמאי

בספרו "האזרח פרו: חייו ותקופתו" משנת 1996, כתב פוזנר מחקר מקיף על חייו האישים, העסקיים והפוליטיים של רוס פרו, המיליארדר שניסה לחרוג מן השיטה הדו-מפלגתית האמריקאית והתמודד על משרת נשיא ארצות הברית, פעמיים כמועמד עצמאי, במערכות הבחירות של 1992 ו-1996.

רצח גזעני

בספרו "הריגת החלום: ג'יימס ארל ריי ורצח מרטין לותר קינג" משנת 1998 הפריך פוזנר תאוריית קונספירציה שפרחה בארצות הברית מאז רצח המנהיג השחור מרטין לותר קינג ב-4 באפריל 1968, כי מאחורי הרוצח שנתפס והורשע, ג'יימס ארל ריי, עמדו שולחים אלמונים. בעקבות מחקר מפורט של מקורות וראיות טען פוזנר בספרו כי ריי פעל לבדו ולא היה "פתי" תמים שהופלל, וכי מאחורי הרצח לא עמדה שום קונספירציה. עד למותו בשנת 1998 טען ריי כי הוא פעל על פי פקודות של אדם מסתורי ששמו "ראול". פוזנר צייר תמונה אחרת, בהראותו כי ריי היה פושע ושקרן כרוני כל ימיו. העובדות שחשף פוזנר בספרו הפריכו את שקריו של ריי והשמיטו את הבסיס מתאוריות הקונספירציה.

פיגועי 11 בספטמבר 2001

בספרו "בעת שאמריקה נמה את שנתה", שראה אור בשנת 2003 דן פוזנר בקשר של ארגון אל-קאעידה לבצע את התקפות הטרור הגדולות על ארצות הברית. בספר טען פוזנר כי לאיש משפחת המלוכה הסעודית, הנסיך אחמד בן סלמאן בן עבדול עזיז אל סעוד, היו קשרים עם אל-קאעידה והיה לו מידע מוקדם על פיגועי 11 בספטמבר. משפחת המלוכה הכחישה את טענותיו של פוזנר ביחס לנסיך.

תעשיית המוזיקה האמריקאית

בספרו "מוטאון": מוזיקה, כסף, מין וכוח" משנת 2003, חקר פוזנר לראשונה נושא שאיננו היסטורי או מדיני, אלא נושא חברתי, המוזיקה, מן ההיבט הכלכלי והאישי של היוצרים. "מוטאון" (Motown) היא חברת תקליטים אמריקאית. בספר מתאר פוזנר כיצד נוסדה החברה בשנת 1959 על ידי יזם בן 29, ברי גורדי. במרוצת השנים הקליטה החברה אמנים ידועים כדיאנה רוס, מייקל ג'קסון וסטיבי וונדר. לפי פוזנר הדרך לתהילה הייתה כרוכה במאבקי כוח, יחסי מין, ושימוש בסמים. כל זאת בהנהגתו הרודנית והנצלנית של גורדי.

קשרי ארצות הברית עם ערב הסעודית

בספרו "סודות הממלכה - הסיפור הפנימי על הקשר הסודי הסעודי-אמריקאי" משנת 2005 חשף פוזנר את הקשרים העסקיים והקשרים האישיים שבין הממשל האמריקאי לבין בית המלוכה הסעודי. פוזנר חשף בספר לראשונה מערכת סודית, שאותה הוא כינה "יום הדין", שהתקינו הסעודים כדי להגן על שדות הנפט שלהם. בעקבות הספר אסרו הסעודים על ג'רלד פוזנר ועל אשתו טרישה להיכנס לסעודיה.