ג'ני פיקוורת׳ גלוסקר (באנגלית: Jenny Pickworth Glusker, ב-28 ביוני 1931) היא ביוכימאית וקריסטלוגרפית בריטית. ב-1956 גלוסקר החלה לעבוד במרכז פוקס-צ'ייס לסרטן, מכון לאומי לחקר הסרטן בארצות הברית, ומאז הובילה קריירה ארוכה ועמוקה בתחום הקריסטלוגרפיה של קרני רנטגן, המשמשת לקביעת המבנה של מולקולות.[1][2]
ביוגרפיה
ילדות ונעורים
ג'ני פיקוורת נולדה בברמינגהם, אנגליה, הבכורה מבין שלושה אחים. הוריה היו רופאים. אביה פרדריק אלפרד פיקוורת הגיע ממשפחה של רופאים במזרח אנגליה. הוא היה כימאי שלמד רפואה ועשה מחקר נוירולוגי בברמינגהם. אמה, ג'יין ווילי סקוטס, השתייכה לשושלת ארוכה של רופאים סקוטים. ג'יין למדה רפואה בגלאזגו ועבדה בדבלין בשנות ה-20 של המאה ה-20. בילדותה, פיקוורת פיתחה התלהבות לכימיה גם בזכות ספרי הלימוד של אמה, אך ההשפעה העיקרית הייתה איבון ווי (Yvonne Way), המורה שלה לכימיה בתיכון.[3][2][4]
לימודים מוקדמים
גלוסקר התקבלה בהצלחה למכללת סומרוויל, אוקספורד. מי שראיינה אותה לצורך קבלה לתוכנית ושאיתה עשתה את עבודת התואר שלה הייתה דורותי הודג'קין. גלוסקר קיבלה את התואר הראשון שלה בכימיה ב-1953. עד סוף 1955, היא הייתה מעורבת בניתוח מבני רנטגן של טבעת קורין מויטמין B12, שבגינו זכתה הודג'קין בפרס נובל לכימיה לשנת 1964; גלוסקר קיבלה את הדוקטורט שלה ב-1957.[4][2]
הודג'קין היוותה גם מודל לחיקוי עבור גלוסקר בגלל האיזון שמצאה בין מחקר מדעי לבין להיות אמא לשלושה ילדים. פיקוורת פגשה את בעלה לעתיד, דונלד גלוסקר, חוקר רודוס מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, שעבד באותה מעבדה על ספקטרוסקופיה של מתחמי העברת מטענים, עם רוברט מוליקן.[5][2]
אחרי אוקספורד, גלוסקר בילתה שנה כפוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) במעבדתם של רוברט קורי ולינוס פאולינג, שזה עתה זכו בפרס נובל לכימיה. במהלך תקופתה בקאלטק התיידדה גלוסקר עם דורותי סמנוב, האישה הראשונה שקיבלה דוקטורט מהמחלקה לכימיה בקאלטק.[4][2]
מחקר
קריירה מחקרית
לאחר שגלוסקר עזבה את קאלטק, היא ובעלה דון, הגישו מועמדות לעבודה בחברות כימיה בפילדלפיה, והיא כתבה להודג'קין כדי לקבל מכתב המלצה. הודג'קין כתבה מכתב והמשיכה ועודדה את גלוסקר להגיש מועמדות לעבודה עם ארתור לינדו פטרסון במכון לחקר הסרטן, שבעקבותיו פתחו את מרכז הסרטן פוקס צ'ייס.[3]
גלוסקר הגיעה למכון ב-1956 כדי לעבוד עם פטרסון וסטנלי פ. ריימן, ממייסדי פוקס צ'ייס. פטרסון פיתח את מה שנודע כפונקציית פטרסון, משוואה בסיסית בקריסטלוגרפיה של קרני רנטגן שעוזרת לקבוע את המבנה האטומי ואת המאפיינים של מולקולות. "היו די הרבה נשים שהוא הביא איתו", אמרה גלוסקר על ריימן. "הוא יצא מגדרו כדי לגרום לי להרגיש רצויה".[2][4]
במהלך תקופתה בפוקס צ'ייס, עבודתה של גלוסקר עם קריסטלוגרפיית קרני רנטגן כללה את קביעת המבנים של חומרים נוגדי גידולים רבים וחומרים מסרטנים כימיים, כמו גם חקירת המבנים ומנגנוני הפעולה האפשריים של מספר אנזימים ביולוגיים. היא זכתה בפרסים יוקרתיים רבים על מחקריה כגון פרס ג'ון סקוט וחיברה כמה ספרי לימוד בשימוש נרחב להדרכה בניתוח מבנה גבישים כגון “Crystal Structure Analysis: A Primer”. היא הייתה גם מנהלת האיגוד הקריסטלוגרפי האמריקאי ב-1979, ועורכת העיתון המדעי "אקטה קריסטלוגרפיקה".[1][4]
פרסים
במהלך הקריירה שלה, גלוסקר קיבלה פרסים רבים. הבולטים מביניהם הם מלגת כבוד לכל החיים בסומרוויל קולג', אוקספורד, אנגליה; פרס Fankuchen של האגודה האמריקאית לקריסטלוגרפיה; ומדליית Garvan של האגודה האמריקנית לכימיה. בשנת 2011, היא זכתה בפרס ג'ון סקוט, המוענק לאנשים שהמצאותיהם תרמו בצורה יוצאת דופן ל"נוחות, רווחה ואושר" של האנושות.
רשימת פרסים
- 1979: מדליית Garvan של האגודה האמריקאית לכימיה.
- 1995: פרס Fankuchen של האגודה האמריקאית לקריסטלוגרפיה.
- 2011: פרס ג'ון סקוט.
- 2014: פרס ויליאם פרוקטר על הישג מדעי.[5][4]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 Professor Jenny Glusker, Somerville College Oxford, 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 Memoir - Jenny Pickworth Glusker, ACA History, 2023
- ^ 1 2 David Zierler, David Zierler, AIP, 5 ב-מרץ 2020
- ^ 1 2 3 4 5 6 Jenny Glusker, DSc, Fox Chase Cancer Center, 2022
- ^ 1 2 Jenny Glusker, SigmaXi, 2023
