PROFILPELAJAR.COM

ג'נט נפוליטנו
Janet Napolitano
לידה	29 בנובמבר 1957 (בת 67); ניו יורק, ארצות הברית
שם לידה	Janet Ann Napolitano
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר לכלכלה של לונדון; אוניברסיטת סנטה קלרה; בית הספר למשפט של אוניברסיטת וירג'יניה; Sandia High School ;
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	20 בינואר 2009 – 6 בספטמבר 2013; (4 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	ברק אובמה
	→ מייקל צ'רטוף ראנד בירס (בפועל) ←
	6 בינואר 2003 – 20 בינואר 2009; (6 שנים)
	→ ג'יין הול ג'ן ברואר ←
	1999–2002; (כ־3 שנים)
	→ גרנט וודס טרי גודרט ←
פרסים והוקרה
	היכל התהילה של נשות אריזונה (2022); 48 Arizona Women ;
חתימה

ג'נט אן נפוליטנו (באנגלית: Janet Ann Napolitano; נולדה ב-29 בנובמבר 1957) היא פוליטיקאית אמריקאית שכיהנה כמזכירת המחלקה לביטחון המולדת בממשלו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה. לפני מינויה כיהנה נפוליטנו כמושלת אריזונה מאז 2003.

ביולי 2013 הודיעה על התפטרותה מתפקיד מזכירת המחלקה לביטחון המולדת ועל מינויה לנשיאת אוניברסיטת קליפורניה. בספטמבר נכנס המינוי לתוקף.

ביוגרפיה

נפוליטנו נולדה בניו יורק, וגדלה בפיטסבורג ובאלבקרקי, בת אמצעית לאב ששימש כדיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו מקסיקו. נפוליטנו סיימה תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת סנטה קלרה בקליפורניה ותואר שני במשפטים באוניברסיטת וירג'יניה. לאחר סיום לימודיה עבדה כעוזרת לשופטת בבית המשפט הפדרלי לערעורים והצטרפה לחברת עורכי הדין לואיס אנד רוקה בפיניקס, בה עבדה במשך 10 שנים. במסגרת עבודתה בחברה ייצגה נפוליטנו בין השאר את אניטה הול, המשפטנית שהעידה כי קלארנס תומאס, המועמד לתפקיד שופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית הטריד אותה מינית. ב-1993 מונתה נפוליטנו על ידי הנשיא ביל קלינטון לתפקיד תובעת פדרלית (United States Attorney) במחוז אריזונה. ב-1998 נבחרה לתפקיד התובעת הכללית של מדינת אריזונה.

נפוליטנו התמודדה בשנת 2002 על תפקיד מושלת מדינת אריזונה וניצחה את יריבה הרפובליקני ברוב דחוק, כשקיבלה 46.2% מהקולות לעומת 45.3% ליריבה. במהלך תקופתה כמושלת התרכזה ברפורמות בחינוך, במסגרתן יישמה תוכנית ליום לימודי גן ארוך, קידום האוריינות במדינה והבטחת תקציב להגדלת משכורות למורים. בשנת 2005 נבחרה על ידי מגזין טיים לאחת מחמשת המושלים הטובים ביותר בארצות הברית^[1]. בשנת 2006 ניצחה נפוליטנו שוב בבחירות וזכתה לכהונה נוספת, כשהפעם משיגה רוב של 62.6% מקולות הבוחרים. בשנים 2006 ו-2007 שימשה כיו"ר איגוד המושלים של ארצות הברית, והייתה בכך לאישה הראשונה והמושלת הראשונה ממדינת אריזונה שכיהנה בתפקיד זה. נפוליטנו היא מהקולות הבולטים הקוראים לטיפול בבעיית ההגירה הבלתי חוקית לארצות הברית על ידי הצבת כוחות המשמר הלאומי בגבולות המדינה בתיקצוב פדרלי. במהלך כהונתה כמושלת קידמה רפורמות סוציאליות כגון יום מלא לילדי הגנים, הנחות לקשישים ברכישת תרופות ותוכניות חדשות במערכת החינוך.

נפוליטנו, חברת המפלגה הדמוקרטית נאמה בשנת 2000 בפני הוועידה הדמוקרטית שבחרה באל גור למועמדה לתפקיד נשיא ארצות הברית, באותה עת עדיין הייתה נפוליטנו בהליכי התאוששות מכריתת שד, שעברה שלושה שבועות קודם לכן. גם בשנת 2004 נאמה בפני הוועידה שבחרה בג'ון קרי למועמדה לנשיאות.

במהלך הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית ב-2008, הביעה נפוליטנו תמיכה בסנאטור ברק אובמה למועמדות לנשיאות, לאחר בחירתו מונתה כחברת המועצה המייעצת לצוות המעבר של ממשל אובמה לבית הלבן, והוכרזה כמועמדת שלו למשרת מזכירת המחלקה לביטחון המולדת. מינויה אושר בקונגרס והיא נכנסה לתפקידה שעות ספורות לאחר השבעתו של אובמה, בכך הייתה נפוליטנו לאישה הראשונה בתפקיד זה. לאחר בחירתו של אובמה לכהונה שנייה נשארה נפוליטנו חברה בכירה בקבינט שלו; אך ב-12 ביולי 2013 הודיעה על התפטרותה, שנכנסה לתוקף ב-6 בספטמבר 2013, ועל מינויה לנשיאת אוניברסיטת קליפורניה. נפוליטנו הייתה לאישה הראשונה שעומדת בראש המוסד האקדמי מאז הקמתו.^[2]

נפוליטנו היא רווקה, חובבת כדורסל, טניס וספורט אתגרי, בין השאר טיפסה על הר קילימנג'רו ובהרי ההימלאיה.