ג'יימס מריון שול (באנגלית: James Marion Shull; 1872–1948) היה בוטנאי אמריקאי הידוע באיורים הבוטניים שלו.
קריירה
ג'יימס מריון שול החל את דרכו כמאייר עבור ממשלת ארצות הברית, שירות היערות (1907–1909).[1] הוא המשיך לעבוד במשך יותר משלושה עשורים כבוטנאי ומאייר בוטני עבור הלשכה לתעשיית הצמחים במשרד החקלאות האמריקאי, תחילה כאמן בוטני (1909–1925) ולאחר מכן כבוטנאי עמית (1925–1942). הוא צייר מעל 750 ציורים בצבעי מים של אגוזים, פירות ודוגמאות בוטניות אחרות, כולל אגוזי מלך, אננס, תאנים, ובעיקר הדרים ותפוחים עבור משרד החקלאות.[2]
שול גם צייר מספר זנים מוקדמים של איריס שפותח על ידי המגדל ברוס ויליאמסון, התנסות שגרמה לו להפוך למגדל צמחים בעצמו כמו אחיו הצעיר ג'ורג' הריסון שול. לאחר מכן זכה להכרה כמגדל ומפתח זני אירוסים שונים בין השנים 1920 ו-1937.
זן האירוס הצהוב והגבוה שלו שנקרא וירג'יניה מור קיבל ציון כבוד ראשון מאגודת האירוסים האמריקאית עם הצגתו בשנת 1920,[3] ואוסף של אירוסים כולל Morning Splendor, הנסיכה המאורית ונימבוס קיבלו פרס הצטיינות בתערוכה אחרת.[4][5] אירוס מורנינג ספלנדר שלו, המשיך לזכות במדליות הזהב והכסף של מועדון הגננות של אמריקה בשנת 1926 והפך לאב קדמון של זנים אחרים מוצלחים.
שול שימש גם שופט מוסמך בתערוכות וזכה במדליית השירות המצטיין של החברה.
ספרו של שול על אירוסים משנת 1931 Rainbow Fragments: A Garden Book of the Iris עוסק בהיסטוריה של גידול אירוס, עצות טיפוח וטכניקות הכלאה[6] זהו אחד הספרים המוקדמים ביותר שכלל לוחות צבעוניים של אירוסים (יחד עם תמונות בשחור-לבן המציגות היבטים שונים של גידול אירוסים), ושול עצמו צייר את שמונת הלוחות הצבעוניים. לוחות אלה מציגים בסך הכל 18 זני איריס שונים של מגדלים שונים רובם מונחים על רקע שחור או חיוור רגיל.
אף על פי שהספר אינו מודפס יותר, הוא ממשיך להיות בעל ערך למגדלים בשל תיאוריו המדויקים של אירוסים שגדלו בשליש הראשון של המאה ה-20, והוא מבוקש גם עבור איורי הצבע האלגנטיים של שול. שול גם הפיק כמה איורים לפרסומים כגון Country Life ו-Ladies' Home Journal.
^White, James J., and Erik A. Neumann. "The Collection of Pomological Watercolors at the U.S. National Arboretum". Huntia: A Journal of Botanical History 4:2 (January 1982), pp. 106-107.
