דיימון הוא אחד המנהלים הבודדים בבנק שהפכו למיליארדרים, בין היתר בזכות אחזקה של 485 מיליון דולר בארצות הברית במניות של הבנק. הוא קיבל חבילת שכר של 23 מיליון דולר לשנת הכספים 2011, יותר מכל מנכ"ל בנק אחר בארצות הברית.[2] דיימון קיבל מענק של 20 מיליון דולר בגין עבודתו בשנת הכספים 2013,[3] ומענק של 29.5 מיליון דולר בשנת 2017.
ראשית חייו והשכלה
דיימון נולד בעיר ניו יורק, אחד משלושת בניהם של המהגרים היוונים תיאודור ותמיס דיימון,[4] ולמד בבית הספר בראונינג.[5] סבו מצד אביו היה מהגר יווני ששינה את שם המשפחה מפפמדטריו לדיימון כדי לגרום לשם להישמע יותר צרפתי מיווני,[6] ועבד כבנקאי בסמירנה (כיום איזמיר) ובאתונה. לדיימון אח גדול, פיטר, ואח תאום, טד. אביו וסבו של דיימון היו שניהם מתווכים בבנק להשקעות שירסון.[7]
דיימון למד פסיכולוגיה וכלכלה באוניברסיטת טאפטס וסיים את התואר בהצטיינות. באוניברסיטה דיימון כתב מאמר על מיזוגי שירסון ואמו שלחה את המאמר לבנקאי סנדי וייל ששכר את דיימון לעבוד בשירסון להכנת תקציבים בהפסקת קיץ אחת.[8]
לאחר סיום לימודיו הוא עבד בייעוץ ניהולי במשך שנתיים לפני שנרשם לבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת הרווארד, יחד עם חברי כיתתו ג'ף אימלט, סטיב בורק, סטיבן מנדל וסת' קלרמן. במהלך הקיץ בהרווארד הוא עבד בגולדמן זקס. דיימון סיים את לימודיו בשנת 1982 וסיים תואר שני במנהל עסקים בבייקר סקולר.[9]
לאחר סיום לימודיו בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, סנדי וייל שכנע אותו לדחות הצעות מגולדמן זקס, מורגן סטנלי וליהמן ברדרס ולהצטרף אליו כעוזר בחברת אמריקן אקספרס.[10] אף על פי שווייל לא יכול היה להציע משכורת דומה לזו של בנקי ההשקעות, וייל הבטיח לדיימון שיהיה לו "כיף".[11] אביו של דיימון, תיאודור דיימון, היה סגן נשיא בכיר באמריקן אקספרס.
קריירה
אמריקן אקספרס
סנדי וייל עזב את אמריקן אקספרס בשנת 1985 ודיימון הצטרף אליו. השניים השתלטו אז על "Commercial Credit" – חברה למימון צרכנים, מחברת Control Data. בגיל 30 כיהן דיימון כמנהל הכספים הראשי,[12] ושינה את החברה מן הקצה אל הקצה. באמצעות סדרה של מיזוגים ורכישות, בשנת 1998 הצליחו דיימון ווייל להקים קונצרן שירותים פיננסי גדול, בשם סיטיגרופ. דיימון עזב את סיטיגרופ בנובמבר 1998, לאחר שהתבקש להתפטר על ידי וייל במהלך פגישת מנהלים בסוף השבוע של החברה.[13] השמועה הייתה אז כי דיימון ווייל התעמתו בשנת 1997 מפני שדיימון לא קידם את בתו של וייל, ג'סיקה מ. ביבליוביץ',[14] אף על פי שזה קרה כשנה לפני עזיבתו של דיימון. אולם, לפחות מקור אחד אחר מצטט את בקשתו של דיימון לוייל להתייחס אליו כשווה בין שווים כסיבה האמיתית לפיטוריו.[15] ב"שיחה ליד האח" שנערכה ב-2005 באוניברסיטת שיקגו לעסקים ובראיונות של בית הספר לניהול של קלוג ב-2006, דיימון אישר כי וייל פיטר אותו.[דרוש מקור]
במרץ 2000 הפך דיימון למנכ"ל "Bank One Corporation", הבנק החמישי בגודלו בארצות הברית.[16] כאשר רכשה ג'יי פי מורגן צ'ייס את Bank One ביולי 2004, דיימון הפך לנשיא ומנהל התפעול הראשי של החברה המשולבת.
ב־31 בדצמבר 2005, הוא מונה למנכ"ל חברת ג'יי פי מורגן וב־31 בדצמבר 2006, מונה ליו"ר ונשיא.[17] במרץ 2008 הוא היה חבר דירקטוריון בבנק הפדרל ריזרב בניו יורק. תחת הנהגתו של דיימון, עם הרכישות במהלך כהונתו, הפך ג'יי.פי מורגן צ'ייס לבנק האמריקני המוביל בנכסים מקומיים המנוהלים, בשווי שוק, ובשווי מניות הנסחרות בפומבי. בשנת 2009 נחשב דיימון לאחד מ"מנכ"לי TopGun" של ברנדן ווד אינטרנשיונל, סוכנות מייעצת.[18]
ב־26 בספטמבר 2011, דיימון היה מעורב בחילופי דברים סוערים עם מארק קארני, מנהל בנק קנדה, בו דיימון אמר כי הוראות התקנות הפיננסיות הבינלאומיות של "בזל 3" מפלות בנקים אמריקאים והן "אנטי אמריקאיות".[19] ב־10 במאי 2012 יזמה ג'יי פי מורגן צ'ייס שיחת ועידת חירום שדיווחה על הפסד של לפחות 2 מיליארד דולר בעסקאות שדיימון אמר כי "נועדו לגדר את סיכוני האשראי הכולל של הבנק". האסטרטגיה הייתה, במילותיו של דיימון, "פגומה, מורכבת, ביקורת גרועה, מבוצעת בצורה לא טובה ובקרה לא טובה".[20] הפרשה נחקרה על ידי הפדרל ריזרב, ה-SEC וה-FBI והשחקן המרכזי ברונו איקסיל תויג בכינוי הלווייתן הלונדוני.[21]
דיימון העיר על חוק וולקר בינואר 2012: "חלק מכלל וולקר שהסכמתי איתו, שהוא אינו מסחר קנייני. אולם עשיית שוק היא פונקציה חיונית. והציבור צריך להכיר בכך שיש לנו את שוק ההון הרחב, העמוק ביותר והשקוף ביותר בעולם. וחלק מכך נובע מכך שיש לנו עשיית שוק עצומה. אם הכללים נכתבו כפי שיצאו במקור; אני חושד שהם ישונו, זה באמת היה מקשה להיות יצרנית שוק בארצות הברית."[22] הוא כיהן כיו"ר הוועד המנהל של המועצה העסקית לשנים 2011 ו-2012.[23]
ב־24 בינואר 2014 הוכרז כי דיימון יקבל 20 מיליון דולר עבור עבודתו בשנת 2013, שנה של רווחי שיא ומחיר מניות תחת הנהגתו של דיימון, למרות הפסדים משמעותיים באותה שנה עקב שערוריות ותשלומי קנסות. המענק היה בעלייה של 74%, שכללה מניות מוגבלת בשווי של מעל 18 מיליון דולר. זאת למרות ההסדר שנערך לאחרונה בסך 13 מיליארד דולר עם ממשלת ארצות הברית, ההסדר הגדול בהיסטוריה, בגלל מתן משכנתאות גרועות ונהלים שגויים במהלך המשבר הפיננסי.[24]פורבס דיווח כי בהצהרה בעקבות הידיעה על הפיצויים של דיימון אמר הבנק, "תחת הנהלת מר דיימון, החברה ביצרה את תשתיות הבקרה ואת תהליכיה וחיזקה כל אחד מעסקי המפתח שלה תוך שהיא ממשיכה להתמקד בחיזוק יכולות ההנהגה של החברה. בכל הרמות."[3]
בנובמבר 2023 במהלך מלחמת חרבות ברזל והמשך הלחימה בין רוסיה לאוקראינה הזהיר דיימון מפני ההשלכות הכלכליות ואמר כי "העולם בפני התקופה המסוכנת זה עשורים"[25][26]
קרנות TARP פדרליות
כראש ג'יי.פי מורגן צ'ייס, דימון פיקח על העברת כספי 25 מיליארד דולר ממחלקת האוצר של ארצות הברית לבנק ב-28 באוקטובר 2008, במסגרת התוכנית Troubled Asset Relief (TARP).[27] זה היה הסכום החמישי בגודלו שהועבר תחת סעיף א של TARP[28] כדי לסייע לנכסים בעייתיים הקשורים למשכנתאות למגורים. דיווח נרחב פרסם[29] כי ג'יי.פי מורגן צ'ייס היה במצב פיננסי טוב בהרבה מבנקים אחרים ולא היה זקוק לכספי TARP אולם קיבל את הכספים מכיוון שהממשלה לא רצתה להפריש רק לבנקים עם בעיות נזילות. ג'יי.פי מורגן צ'ייס פרסמה בפברואר 2009 כי היא תשתמש בכוח הכספי שלה על בסיס הון כדי לרכוש עסקים חדשים.[30]
בפברואר 2009 ממשלת ארצות הברית לא התקדמה באכיפת כוונת TARP לממן את ג'יי.פי מורגן צ'ייס בסכום של 25 מיליארד דולר.[27] נוכח חוסר הפעולה של הממשלה, צוטט דיימון במהלך השבוע של ה-1 בפברואר 2009 באומרו,
JPMorgan would be fine if we stopped talking about the damn nationalization of banks. We've got plenty of capital. To policymakers, I say where were they? ... They approved all these banks. Now they're beating up on everyone, saying look at all these mistakes, and we're going to come and fix it.[31][32]
ג'יי.פי מורגן צ'ייס היה ללא ספק הבריא מבין תשעת הבנקים הגדולים בארצות הברית ולא היה צריך לקחת כספי TARP. על מנת לעודד בנקים קטנים יותר עם נכסים בעייתיים לקבל את הכסף הזה, לכאורה הכריח שר האוצר הנרי פולסון את המנכ"לים של תשעת הבנקים הגדולים לקבל את כספי ה-TARP בהתראה קצרה.[33]
מאמצים פוליטיים
דיימון תורם בעיקר למפלגה הדמוקרטית.[34] במאי 2012 הוא תיאר את עצמו כ"בקושי דמוקרט"[35] באומרו,
I've gotten disturbed at some of the Democrats' anti-business behavior, the attacks on work ethic and successful people. I think it's very counterproductive. ... It doesn't mean I don't have their values. I want jobs. I want a more equitable society. I don't mind paying higher taxes. ... I do think we're our brother's keeper but I think that attacking that which creates all things, is not the right way to go about it.[35]
בעקבות רכישת וושינגטון מוטואל על ידי ג'יי.פי מורגן צ'ייס, התייחס אובמה על הטיפול של דיימון בהתרסקות הנדל"ן, משבר האשראי וההתמוטטות הבנקאית שפגעו בתאגידים בפריסה ארצית, כולל מוסדות פיננסיים גדולים כמו בנק אוף אמריקה, סיטיבנק (אנ') ווכוביה (שנרכשה אחר כך על ידי וולס פרגו).
You know, keep in mind, though there are a lot of banks that are actually pretty well managed, JPMorgan being a good example, Jamie Dimon, the CEO there, I don't think should be punished for doing a pretty good job managing an enormous portfolio.[37]
דיימון קשר קשרים הדוקים עם אנשים מסוימים בבית הלבן של אובמה, כולל עם מנהל הבית הלבן לשעבר רם עמנואל.[38] דיימון היה אחד משלושה מנכ"לים - יחד עם לויד בלנקפיין וויקראם פאנדיט - עליו אמרו סוכנות הידיעות AP כי הייתה להם גישה ישירה לשר האוצר לשעבר טימוטי גייתנר.[39][40] עם זאת, לעיתים קרובות דיימון לא הסכים בפומבי עם חלק מהמדיניות של אובמה.[41]
ב־15 במאי 2012, במהלך פרק של "התצוגה" של רשת ABC, השיב אובמה לשאלה של וופי גולדברג ביחס להפסדי המסחר של ג'יי.פי מורגן צ'ייס שפרסמו לאחרונה 2 מיליארד דולר על ידי הגנה על דימון מפני טענות לחוסר אחריות, באומרו, "ראשית, ג'יי.פי מורגן הוא אחד מאלה הבנקים המנוהלים הטובים ביותר שיש. ג'יימי דיימון, ראש של הבנק, הוא אחד הבנקאים החכמים ביותר שיש לנו", אך הוסיף, "זה ייחקר".[42]
בדצמבר 2016 הצטרף דיימון לפורום עסקי שהורכב על ידי הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, כדי לספק ייעוץ אסטרטגי ומדיניות בנושאים כלכליים.[43]
לוויתן לונדון
במקרה של הפסד הסחר ב-ג'יי פי מורגן מ-2012, על פי דוח הסנאט האמריקני שפורסם במרץ 2013 לאחר 9 חודשי חקירה,[44] דיימון הטעה את המשקיעים והרגולטורים באפריל מכיוון שההפסדים עלו בצורה מסוכנת ל 6.2 מיליארד דולר בנגזרות "קטלניות". הימור שנעשה על ידי מה שמכונה "לוויתן לונדוני" ברונו איכסיל. לדברי קארל לוין, יו"ר ההרכב הזה, ג'יי.פי מורגן היה "פעיל מסחרית תוך לקיחת סיכון, התעלמות ממגבלות נטילת הסיכון, הסתרת הפסדים, התחמקות מפיקוח ומתן הודעות לא נכונות לציבור". דיימון ביטל את הודעת העיתונות על הפסדים אפשריים בספרו של איכסיל כ"סערה בכוס תה" ב־13 באפריל 2012, כאשר ידע כי איכסיל כבר הפסיד מיליארד דולר, מה שהביא את לוין לומר "אף אחת מההצהרות שפרסמו ב-13 באפריל לציבור, למשקיעים, או לאנליסטים היה נכון", ו"הבנק גם הזניח לחשוף באותו יום כי לתיק עמדות מסיביות שקשה היה לצאת מהן, כי הן מפרות במספר מסיבי של גבולות הסיכון העיקריים."[45][46]
דיימון תיקן את המידע השגוי כעבור חודש, במאי 2012, לפני שנחשף הנזק האמיתי, לאחר שמנגנון השמירה הפיננסי האמריקני לניירות ערך החל לבחון את ההפסדים.[47]
חיים אישיים
בשנת 1983 התחתן דיימון עם ג'ודית קנט, אותה הכיר בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד. יש להם שלוש בנות: ג'וליה, לורה וקארה לי.[48] דיימון אובחן כחולה בסרטן הגרון בשנת 2014.[49] הוא קיבל שמונה שבועות של קרינה וכימותרפיה שהסתיימו בספטמבר 2014.[50]
^Langley, Monica. Tearing Down the Walls: How Sandy Weill Fought His Way to the Top of the Financial World ... and then Nearly Lost it All. Simon & Schuster, 2003, p. 50
^Langley, Monica. Tearing Down the Walls: How Sandy Weill Fought His Way to the Top of the Financial World ... and then Nearly Lost it All. Simon & Schuster, 2003, p.74
^Langley, Monica. Tearing Down the Walls: How Sandy Weill Fought His Way to the Top of the Financial World ... and then Nearly Lost it All. Simon & Schuster, 2003, p.321
.jpg)
