ג'וזפה צנארדלי
Giuseppe Zanardelli |
לידה |
29 באוקטובר 1826 ברשה, ממלכת איטליה ממלכת איטליה |
---|
פטירה |
26 בדצמבר 1903 (בגיל 77) מונצה-בריאנצה, איטליה איטליה |
---|
שם לידה |
Giuseppe Zanardelli |
---|
מדינה |
איטליה |
---|
מקום קבורה |
monumental cemetery of Brescia |
---|
השכלה |
אוניברסיטת פאביה |
---|
מפלגה |
השמאל ההיסטורי |
---|
|
|
|
|
|
|
פרסים והוקרה |
---|
- אביר הצלב הגדול במסדר הוויקטוריאני המלכותי
- אביר הצלב הגדול במסדר סנט מוריס ולזרוס
- אביר במסדר הבשורה הקדושה
- אביר הצלב הגדול של מסדר הכתר האיטלקי
|
|
ג'וזפה צנארדלי (באיטלקית Giuseppe Zanardelli; 29 באוקטובר 1826 – 26 בדצמבר 1903) היה משפטן ופוליטיקאי איטלקי. כיהן כראש ממשלת איטליה בשנים 1901–1903. נחשב למשפטן דגול ונואם מוכשר. נחשב לאחת הדמויות המייצגות את הליברליזם השמאלי של המאה ה-19 התומך באנטי-קלריקליזם, הרחבת זכות בחירה, חירויות אזרחיות והכלכלה החופשית. לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו תמך נלהבות בחופש המצפון ובזכות להתגרש.
ביוגרפיה
צאנדרלי נולד בשנת 1826 בעיר ברשה שבלומברדיה אשר בצפון איטליה. בשנת 1848 התנדב ללחום במלחמת העצמאות האיטלקית הראשונה בין האימפריה האוסטרית לממלכת סרדיניה. לאחר המלחמה, צנארדלי נסע לפיזה ללמוד משפטים. אחרי הלימודים חזר לברשה על מנת לעסוק כעורך דין. הוא התפרנס בעיקר מהוראת המקצוע, ונעצר על ידי האוסטרים בשל סירובו לכתוב מאמרים פרו-אוסטריים לעיתונות.
ב־1859 צנארדלי ברח לשווייץ והתגורר בלוגאנו. הוא חזר לברשה בזמן לארגן את מלחמת העצמאות השנייה, ואירח את ג'וזפה גריבלדי בעיר. בזמן המלחמה לחם ביחידת ציידי האלפים. עם סיפוח לומברדייה לפיימונטה, החל לכהן בפרלמנט המקומי בטורינו. בשנים שלאחר מכן התמנה לתפקידים מנהליים שונים.
בשנת 1876 מפלגת השמאל של צנארדלי עלתה לשלטון, ובכך התמנה לשר בממשלתו הראשונה של אגוסטינו דפרטיס. בשנת 1878 כיהן כשר הפנים. בהמשך אף כיהן כשר המשפטים. הוא גם היה אדריכל הרפורמה בבחירות בשנת 1892, כשהוריד את גיל ההצבעה מ-25 ל-21. הוא פוטר על ידי דפרטיס בשנת 1883, וישב באופוזיציה עד שנת 1887. בשנים 1887–1891 חזר לכהן כשר המשפטים. בתקופה זו איחד את חוקי העונשין באיטליה לכדי חוק אחד מסודר, ביטל את עונש המוות והכיר בזכות השביתה. בשנת 1893 ניסה ללא הצלחה להקים ממשלה.
בשנים שלאחר מכן נלחם צנארדלי כיו"ר בית הנבחרים בחוקים שלכאורה פגעו בחופש הביטוי. בשנת 1901 השמאל הקיצוני גמל לו על פעילות זו בכך שאפשר לו להרכיב ממשלה, שבה כיהן היהודי ג'וזפה אוטולנגי כשר המלחמה. בריאותו החלה להידרדר בשנת 1902, ופגעה ביכולת התפקוד שלו. הוא פרש מראשות הממשלה בנובמבר 1903, ונפטר כחודש לאחר מכן במונצה-בריאנצה שבלומברדיה.
קישורים חיצוניים