אנטוניו סלנדרה (באיטלקית: Antonio Salandra; 13 באוגוסט 1853 – 9 בדצמבר 1931) היה מדינאי איטלקי, ראש ממשלת איטליה מטעם המפלגה השמרנית בפרוץ מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
סלנדרה נולד בעיר טרויה שבאיטליה. הוא סיים את לימודיו האקדמאיים באוניברסיטת נאפולי בשנת 1875 ולאחר מכן כיהן כפרופסור למִנהל באוניברסיטת רומא.
לאחר השביתה הגדולה שפקדה את איטליה בחודש מרץ 1914 נאלץ ראש ממשלת איטליה, ג'ובאני ג'וליטי, להתפטר מתפקידו. ג'וליטי, שעדיין נהנה מרוב גדול בפרלמנט, החליט להציע לסלנדרה את התפקיד, תוך שהוא מציע לו את תמיכתו הפוליטית. סלנדרה נענה להצעה ומונה לראש ממשלת איטליה.
פרוץ מלחמת העולם הראשונה גרם לקרע בין סלנדרה לפטרונו הפוליטי ג'וליטי. בעוד ג'וליטי תמך בעמדה שעל איטליה להיות נייטרלית במלחמה, תמכו סלנדרה ושר החוץ שלו, סידני סונינו, בהצטרפות איטליה למלחמה לצד מדינות ההסכמה. סלנדרה החליט על הצטרפות איטליה למלחמה, וזאת על אף שהרוב בפרלמנט האיטלקי התנגד לכך נחרצות. סלנדרה טען שהתערבות איטליה במלחמה תביא לסיומה המהיר. מהר מאוד נוכח סלנדרה בטעותו והבין שלמעט השגים מוגבלים ביותר, לא הביאה הצטרפותה של איטליה למלחמה לשינויים גדולים. באביב 1916, לאחר המתקפה האוסטרית המוצלחת בטרנטינו בקרב אסיאגו, אולצה ממשלתו של סלנדרה להגיש את התפטרותה למלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי. לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה התקרב סלנדרה לחוגי הימין הקיצוני באיטליה ואף הביע את תמיכתו בעליית בניטו מוסוליני לשלטון בשנת 1922. סלנדרה כתב מספר ספרים באיטלקית בנושאי כלכלה, מדינאות וחברה.
קישורים חיצוניים
.svg)
