ברוס קינגסברי

ברוס קינגסברי
Bruce Kingsbury
טוראי ברוס קינגסברי, צולם בשנת 1940
טוראי ברוס קינגסברי, צולם בשנת 1940
לידה 8 בינואר 1918
מלבורן, אוסטרליה
נהרג 29 באוגוסט 1942 (בגיל 24)
איסוראבה, טריטוריית פפואה
מדינה אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
תקופת הפעילות 29 במאי 1940 – 29 באוגוסט 1942 (שנתיים)
דרגה טוראי
פעולות ומבצעים

מלחמת העולם השנייה

עיטורים
צלב ויקטוריה
הנצחה
אבן קינגסברי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברוס סטיל קינגסברי (באנגלית: Bruce Steel Kingsbury‏; 8 בינואר 1918 - 29 באוגוסט 1942) היה חייל אוסטרלי בעת מלחמת העולם השנייה. בעוד שאת שירותו החל במזרח התיכון, הוא נודע לציבור מאוחר יותר בשל פועלו בקרב איסוראבה - אחד מסדרת הקרבות על שביל קוקודה בגינאה החדשה. על אומץ ליבו בקרב עוטר בצלב ויקטוריה, העיטור הגבוה ביותר שניתן להעניק לחיילי הכוחות המזוינים של בריטניה וחבר העמים הבריטי. כחייל בגדוד ה-14 של צבא אוסטרליה(אנ'), היה קינגסברי הראשון לקבל את העיטור על פעולה מבצעית בטריטוריה אוסטרלית.

ב-29 באוגוסט 1942, במהלך קרב איסוראבה, היה קינגסברי מבין הניצולים הבודדים במחלקתו לאחר פלישתם של היפנים. הוא מיד התנדב להצטרף למחלקה אחרת, שמטרתה הייתה לבצע מתקפת נגד. בהסתערותו אל האויב, תוך ירי מן המותן ממקלע ברן ופגיעה בחיילים יפנים רבים, פתח קינגסברי נתיב שאיפשר התקדמות הכוח האוסטרלי. תוך כך, נורה קינגסברי על ידי צלף יפני ונהרג במקום. פעולותיו של קינגסברי, שעיכבו את היפנים מלשפר את עמדותיהם, היו חיוניות להצלת מפקדת הגדוד וכתוצאה מכך זיכו אותו בעיטור צלב ויקטוריה לאחר מותו.

ראשית חייו

קינגסברי נולד בפרסטון (אנ'), פרבר של מלבורן, ב-8 בינואר 1918. הוא היה בנו של פיליפ בלנקו קינגסברי (Philip Blencowe Kingsbury), סוכן נדל"ן, ואשתו פלורנס אני (Florence Annie) לבית סטיל (Steel).[1] קינגסברי למד בבית הספר הציבורי של וינדזור, וציוניו היו טובים מספיק כדי לזכותו במלגת לימודים במכללה הטכנית של מלבורן(אנ'). על אף שהוסמך כעובד בבית דפוס, החל קינגסברי לעבוד בעסקי הנדל"ן של אביו[1] - עבודה שאותה לא אהב.

למורת רוחו, עבד קינגסברי כמשגיח נכס בחווה בבונדרי בנד(אנ'). שלושה חודשים לאחר תחילת עבודתו, החליט לצאת למסע ברחבי אוסטרליה שעבר דרך ויקטוריה וניו סאות' ויילס יחד עם חברו מתקופת הילדות, אלן אברי (Allen Avery). בפברואר 1936, עזבו השניים את עבודתם והחלו לטייל צפונה, כשבדרכם עבדו בעבודות מזדמנות בחוות ובנכסים. כעבור מספר חודשים הגיעו בסופו של דבר לסידני, וחזרו למלבורן מיד עם הרכבת הראשונה שיצאה משם. לאחר מכן, חזר קינגסברי לעבוד כסוכן נדל"ן ובאותו זמן הכיר את חברתו, לילה ברדברי (Leila Brudbury). בעת הסלמת המצב באירופה, עלה בדעתו של קינגסברי להתגייס לצבא. למרות התנגדות הוריו, התגייס קינגסברי לצבא האימפריאלי האוסטרלי(אנ') ב-29 במאי 1940.[2]

המזרח התיכון

במקור קינגסברי הוצב בגדוד החלוצי השני(אנ'), אך ביקש לעבור לגדוד הרגלים ה-14 כדי להצטרף לחברו אברי, שבמקרה התגייס באותו יום במרכז גיוס שונה.[3][1] הצמד עבר יחדיו הכשרת טירונים בבסיס הצבאי פוקפוניאל(אנ') באותה הכיתה (כיתה 7 במחלקה 9).[3] לאחר שנודע כי מחלקתו של קינגסברי תישלח אל מעבר לים, חזר למלבורן כדי להציע נישואין לחברתו, לילה (Leila). על אף שהעניק ללילה שעון יד כמתנת נישואים, הם לא הצליחו להמציא רישיון נישואים לפני שהוא עזב - והחתונה מעולם לא התקיימה.[3]

קינגסברי, יחד עם שאר הדיוויזיה השביעית(אנ'), הועברו למזרח התיכון בשלהי שנת 1940. לאחר שהייה בתל אביב ובאזורים הסובבים, הדיוויזיה השביעית המשיכה להתאמן וחיכתה לפקודות נוספות.[1][4] ב-9 באפריל, הדיוויזיה נשלחה למרסא מטרוח במצרים כדי לסייע לכוחות חבר העמים הבריטי. היא החליפה יחידה סקוטית ותפסה עמדות כחיל מצב.[4] ב-23 במאי, החטיבה של קינגסברי נשלחה חזרה לפלשתינה, בדרך לקרב בסוריה ובלבנון.[5] הגדוד של קינגסברי נלחם כנגד צרפת של וישי על הרי לבנון, כחלק ממתקפה בת שלוש חזיתות על ביירות.[5] בזמן הזה, הדיוויזיה נלחמה בעיירות רבות, כולל הקרב בג'זין(אנ') - שם חברו של קינגסברי, אברי, נפצע בעמוד השדרה מרסיסי רימון וזכה על כך במדליה הצבאית על "קור רוח ומסירות".[5][6] כשהמלחמה עם צרפת של וישי נגמרה, ב-11 ביולי, קינגסברי ואברי הוגרלו לאסוף ולקבור את המתים.[5] הגדוד נשאר בבירות למשך מספר חודשים, עד שעברו למחנה קבוע חלקית בגבעה 69, מחוץ לירושלים.[5]

ב-30 בינואר 1942, הדיוויזיה השביעית עזבה ממצרים לאוסטרליה בהפלגה דרך בומביי, בדרך להילחם מול היפנים.[7] הגדוד של קינגסברי ירד באדלייד והמשיך למלבורן ברכבת - שם ניתנה לו חופשה בת שבוע. לאחר מכן, הגדוד התאמן בגלן אינס(אנ') ובהמשך חנה בינדינה (אנ') בקווינסלנד. ב-5 באוגוסט, הגדוד עבר צפונה לבריזביין ועלה על אנייה לפורט מורסבי כדי להצטרף ללחימה בגינאה החדשה, שם כוח צבאי שהורכב בעיקר מאנשי מילואים היה מעורב בפעולה הגנתית נואשת.[7]

המערכה על שביל קוקודה

בעקבות קרב ים האלמוגים, היפנים הפסיקו לנסות לכבוש את פורט מורסבי מהים, וב-21 ביולי, כוחות קרקעיים נחתו בבונה(אנ') שבצפון-מזרח פפואה.[8][9] לאחר שכבשו את העיירה קוקודה (אנ') בפעם השנייה ב-9 באוגוסט, היפנים התחילו להתקדם דרך שביל קוקודה לכיוון פורט מורסבי. הכוח שמנה 2,500 לוחמים יפנים נתקל בגדודים ה-39(אנ') וה-53 (אנ') האוסטרלים בעיירה איסוראבה (אנ'). כשהקרב החל להתפתח ב-26 באוגוסט, הגיעו לאיסוראבה חברי הגדוד ה-14, בהם קינגסברי, כדי לתגבר את הגדוד ה-39 שהותש.[7][10]

קרב איסוראבה

שני הגדודים חברו יחדיו והחלו לחפור בסביבת איסוראבה. הם הקימו מפקדה בפסגת הגבעה, שהייתה חיונית להגנה על העמדה. בעוד האוסטרליים היו עסוקים בחפירות, היפנים, שהיו בפיקודו של מייג'ור ג'נרל טומיטרואו הוריאי(אנ'), התכוננו למתקפה. ב-28 באוגוסט היפנים פתחו בהתקפה. הכוחות האוסטרלים, שבתחילת הקרב מספרם היה נחות ביחס ליפנים וכעת השתווה ליפנים, התנגדו באמצעות אש ממקלע כבד ובקרב פנים-אל-פנים. ב-29 באוגוסט, היפנים פרצו דרך האגף הימני, ודחפו את האוסטרלים חזרה עם אש כבדה - בעודם מאיימים על המפקדה.[11] האוסטרלים החלו להתכונן למתקפת-נגד והאנשים התנדבו להשתתף בכוח התקיפה. קינגסברי, אחד מהשורדים הבודדים מהמחלקה שלו, הסתער עם הכוח במורד הגבעה.[12]

תוך שימוש במקלע ברן שלקח מרב"ט לינדסי בר הפצוע, לצד חברו אברי ושאר הקבוצה - נתקל בכוח היפני. האש הייתה כה כבדה כך שהשיחים במקום הושמדו כליל בתוך חמש דקות.[11] זה היה אז כאשר קינגסברי ירה מהמותן ישירות לעבר היפנים.

פעולותיו של קינגסברי ערערו את המורל של היפנים, הרגו כמה מהם והכריחו אחרים לתפוס מחסה.[11] שאר הקבוצה האוסטרלית, בהשראת פעולותיו של קינגסברי, הכריחו את היפנים לסגת בחזרה אל הג'ונגל.[11] קינגסברי אז נורה ונפצע אנושות על ידי צלף יפני. הצלף ירה ירייה בודדת לפני שנעלם. אברי, שהיה במרחק 1.8 מטרים לערך מקינגסברי רדף לפרק זמן קצר אחרי הצלף אך חזר כדי לשאת את קינגסברי לקבלת טיפול רפואי בגדוד.[11] קינגסברי היה מת כשהגיע לשם.[13]

מורשת

קברו של קינגסברי בשנת 1944
משפחתו של קינגסברי מקבלת את צלב ויקטוריה בשמו

פעולותיו של קינגסברי היו נקודת מפנה בקרב.[11][13] היפנים החלו לצבור מומנטום בהתקפה, ואיימו לפלס דרכם לעבר המפקדה של הגדוד ה-14.[14] קינגסברי הצליח להסב נזק ליפנים ולעצור באופן זמני את התקדמותם. זה אפשר לאוסטרלים לייצב את עמדתם, ובסופו של דבר להשיג שליטה ולהגן על מפקדת הגדוד. פעולותיו של קינגסברי נתנו השראה לחיילים. עם זאת, הקרב הסתיים בתבוסה של האוסטרלים במהלך 29 באוגוסט. שארית הגדוד הצליחה לסגת במהלך הלילה, אך ספגה אבדות כבדות ותבוסה נוספת במהלך יום הלחימה הבא בעמדות מסביב לבית ההארחה של איסוראבה.[15]

סופרים ואנליסטיים צבאיים סוברים כי אילו קינגסברי לא היה תוקף כפי שעשה, היפנים היו עלולים להשמיד את הגדוד.[13] היפנים תקפו בגלים, והחלו לטפס על הגבעה התלולה כדי לאגף את האוסטרלים, במאמץ לנצח בקרב.[13] האוסטרלים סבלו ממחסור באספקה והיפנים היו על סף פריצה של הקו האוסטרלי. אם היפנים היו מצליחים במשימתם, הם היו יכולים לבודד את מפקדת הגדוד מהחיילים באגפים. בכך הם היו מונעים מהאוסטרלים לסגת לאלולה, מה שהיה מאפשר ליפנים להביס אותם.

על פעולותיו, הוענק לקינגסברי צלב ויקטוריה אשר תועד בלונדון גאזט ב-9 בפברואר 1943 במילים הבאות:[16]

משרד המלחמה, 9 בפברואר 1943. -

המלך מתכבד באדיבותו להעניק את עיטור צלב ויקטוריה לאחר המוות ל-

מס' 19139 טוראי ברוס סטיל קיגסברי, כוחות הצבא האוסטרלי.

בגינאה החדשה, הגדוד שאליו השתייך טוראי קינגסברי החזיק עמדה באזור איסוראבה במשך יומיים כנגד תקיפות מתמשכות ועזות. ב-29 באוגוסט 1942, האויב התקיף עם כוח שהצליח לפרוץ את האגף הימני של הגדוד, תוך יצירת איום רציני לשאר הגדוד והמפקדה שלו. כדי למנוע סיטואציה נואשת יותר, היה זה הכרחי במיידי לכבוש בחזרה את השטח שאבד באגף הימני.

טוראי קינגסברי, שהיה אחד מהניצולים הבודדים של מחלקה שהובסה ונפגעה קשות על ידי האויב, התנדב במיידי להצטרף למחלקה אחרת עליה נפקד להשיב במתקפת נגד.

הוא הסתער, תוך ירי ממקלע ברן שהחזיק בצמוד למותניו, לתוך האש הנוראית של מכונות הירי והצליח לטהר נתיב אל האויב. בעודו ממשיך לנטרל את עמדות האויב ולגרום למספר קיצוני של אבדות בקרבם, טוראי קינגסברי נראה אז נופל מת לקרקע בידי קליע של צלף שהסתתר ביער.
טוראי קינגסברי הפגין התעלמות מוחלטת מביטחונו האישי. יוזמתו ואומץ ליבו הנפלא הפכו את תפיסת העמדה מחדש לאפשרית, שללא ספק הצילה את מפקדת הגדוד תוך גרימת אבדות קשות בקרב האויב. קור רוחו, נחישותו ומסירותו לתפקיד כנגד כל הסיכויים היוו השראה לחבריו לנשק.

קינגסברי היה החייל האוסטרלי הראשון שעוטר בצלב ויקטוריה על פעולות בדרום הים השקט כמו גם הראשון על טריטוריה אוסטרלית.[17] בסוף המלחמה צוותו של קינגסברי היה המעוטר ביותר בתולדות האימפריה הבריטית, שכן חבריו הצוות זכו בצלב ויקטוריה, מדליית ההתנהגות המצוינת (אנ') וארבע מדליות צבאיות נוספות.[7][18] הגדוד גם ספג את מספר האבדות היחסי הגבוה ביותר במערכה על שביל קוקודה.[19]

"אבן קינגסברי", שהיא אבן הנמצאת ליד מקום נפילתו של קינגסברי, עומדת בטווח ראייה של המקום בו הוקמה מפקדת הגדוד ה-14, והשתלבה כחלק ממצבת הזיכרון באיסוראבה. קינגסברי קבור כיום בבית הקברות הצבאי של פורט מוסבי (בומאנה),[20] וצלב ויקטוריה מוצב במוזיאון המלחמה האוסטרלי (אנ') בקנברה. הפרבר קינגסברי (אנ') במלבורן נקרא על שמו, כמו גם אתר מנוחה בשביל הזיכרון וכן רחוב בפרבר גוורי (אנ') בקנברה. סיפורו של קינגסברי הוצג בסדרה For Valour בערוץ ההיסטוריה.

לקריאה נוספת

  • Austin, Victor (1988). To Kokoda and Beyond. Melbourne University Press. ISBN 0-522-84374-3.
  • Brune, Peter (1992). Those Ragged Bloody Heroes. Allen & Unwin. ISBN 1-86373-264-0.
  • Brune, Peter (2004). A Bastard of a Place. Allen & Unwin. ISBN 1-74114-403-5.
  • Brune, Peter; McDonald, Neil (2005). 200 Shots. Allen & Unwin. ISBN 1-74114-631-3.
  • Dornan, Peter (1999). The Silent Men. Allen & Unwin. ISBN 1-86448-991-X.
  • Ham, Paul (2004). Kokoda. Harper Collins Publishers. ISBN 0-7322-8232-2.
  • Johnston, Mark; Chagas, Carlos (2007). The Australian Army in World War II. Osprey Publishing. ISBN 1-84603-123-0.
  • Keogh, Eustace (1965). South West Pacific 1941–45. Grayflower Publications. OCLC 7185705.
  • Lindsay, Patrick (2002). The Spirit of Kokoda: Then and Now. Hardie Grant Books. ISBN 1-74066-075-7.
  • McCarthy, Dudley (1959). South-West Pacific Area – First Year. Australia in the War of 1939–1945. Series 1 – Army. Vol. 5. Canberra: Australian War Memorial. OCLC 3134247.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברוס קינגסברי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 Australian Dictionary of Biography, Melbourne University Publishing, 2000. (באנגלית)
  2. ^ "Kingsbury, Bruce Steel", World War II Nominal Roll, Commonwealth of Australia, נבדק ב-7 במרץ 2009 {{citation}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 3 Dornan 1999, pp. 19–26
  4. ^ 1 2 Dornan 1999, pp. 29–41
  5. ^ 1 2 3 4 5 Dornan 1999,pp. 49–78
  6. ^ "Recommendation for Alan Richard Avery to be awarded a Military Medal", Australian War Museum (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 Dornan 1999, pp. 81–87
  8. ^ McCarthy 1959, pp. 108–122
  9. ^ Keogh 1965, pp. 146–149; 169
  10. ^ Keogh 1965, pp. 205–206}
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 Lindsay 2002, pp. 77–81
  12. ^ Brune 2004, p. 149
  13. ^ 1 2 3 4 Ham 2004,pp. 176–177
  14. ^ Brune 1992, p.112
  15. ^ Australian War Memorial, Battle of Isurava (באנגלית)
  16. ^ The London Gazette, Supplement 35893, THE GAZETTE, ‏1943-02-05
  17. ^ Brune 2004, p.150
  18. ^ Austin 1988, p.158
  19. ^ Brune, McDonald, 2005, p.59
  20. ^ Casualty details—Kingsbury, Bruce Steel, Commonwealth War Graves Commission