שמו של המקלע נגזר משם העיר בה נמצא המפעל שבו תוכנן ויוצר לראשונה: העיר ברנו בצ'כיה שם עוצב, ורובע אנפילד בלונדון שם יוצר.
המקלע מבוסס על מקלע קל מדגם ZB vz.26 מתוצרת צ'כוסלובקיה. לברן מחסנית מעוקלת, סתרשף בצורת חרוט וקנה הניתן להחלפה מהירה. בשנות החמישים שונו מידות הקנה של הברן והוא הותאם לתחמושת התקנית של כוחות נאט"ו, בגודל 7.62X51 מ"מ. לברן יש דורגל וניתן להתקינו גם על חצובה קרקעית או על רכב. נכון לשנת 2007 מקלע הברן עדיין נמצא בייצור בהודו.
מלחמת העולם השנייה
במלחמת העולם השנייה הברן היווה את הנשק התקני הכיתתי והמחלקתי בצבא הבריטי. לכל כיתת רובאים היה ברן אחד ובכל מחלקת רובאים היו שלוש כיתות עם שלושה ברנים. צוות הברן כלל בדרך כלל שני אנשים: מספר אחד שנשא את הברן עצמו עם כמה מחסניות ומספר שתים שנשא כמות מחסניות נוספות.
זו הייתה מכונת הירייה הקלה הנפוצה ביותר בצבאות בנות הברית.
מלחמת העצמאות
הפעלת הברן על ידי כוחות ארגון ההגנה בארץ ישראל הייתה דומה לזו של הבריטים.
בתקופה שקדמה למלחמת העצמאות ב- 1947, נעשה ניסיון להבריח לארץ מקנדה מכונות ומבלטים כדי להקים מפעל לייצור ברנים. אולם עקב סיבוכים שנבעו מהצורך להערים על רשויות החוק שאסרו הוצאת ציוד מלחמתי לישראל, הגיעו לבסוף המכונות והמבלטים באיחור.[1]