ברוך בנדט קטינסקי נולד ברדזילוב, שבפלך לומז'ה בפולין, ליהודה מרדכי לֶייבּ קטינסקי ולצפורה בת משה צבי קרולבצקי. משפחת קטינסקי היא מצאצאי מנשה בן ישראל. דודנו הוא המהנדס ברוך קטינקא.
בשנת 1904 (תרס"ד) נישא לגוּטה (טובה) שרתוק, בתו של יהודה לייב שרתוק (אחותם הצעירה של יעקב וזאב שרתוק; נפטרה ב-1967). כעבור שנתיים, בשנת 1906 (תרס"ו), עלה לארץ ישראל יחד עם רעייתו ובתם דבורה, שני אחיה יעקב וזאב שרתוק ומשפחותיהם. עם הגיעם לארץ התגוררו בשכונת עג'מי ביפו. כעבור זמן התיישבו שלוש המשפחות לבית שרתוק בכפר עין סיניא הסמוך לרמאללה. מטרתן הייתה לייסד התיישבות עברית חקלאית, אך הן נותרו מתיישבים יהודים בודדים באזור. כדי שיהיה בשר כשר לשלוש המשפחות, למד קטינסקי הלכות שחיטה וקיבל סמיכה על ידי הרב קוק. בתקופת התיישבותם בעין סיניא נולדה בתו צפירה.
בשנת 1908 עזבו שלוש המשפחות את עין סיניא אל ירושלים, וכעבור זמן קצר עברו לתל אביב והן נמנו עם המשתכנים הראשונים בשכונת אחוזת בית. קטינסקי הקים את ביתו ברחוב שינקין. היה ממייסדי שכונת "נחלת בנימין" וחבר הנהלתה. לפרנסתו עסק במסחר בעצים וחומרי בניין והקים יחד עם גיסו זאב שרתוק ויחזקאל דנין את חברת "השחר" לקבלנות בניין, שפעלה עד שנת 1926. כמו כן עסק בתעשיית האריגים.
ציונה רבאו-קטינסקי (1907 – 1995) - נולדה בכפר עין סיניא, בעת שמשפחת שרתוק התיישבה בו. אשת פרופ' ארוין רבאו. הייתה מורה, תזונאית ופעילת ציבור. פרסמה את הספרים: "בתל אביב על החולות", "בחזרה לתל אביב" ו"אני תל אביבית". ילדיה הם: פרופ' נורית כנען-קדר, ד"ר יעל קציר ופרופ' מיכה רבאו.
ידידה מילשטיין - מורה למוזיקה. אשת אריה מילשטיין ואמם של אילון, וחגי ועמרם, שהמשיכו את העיסוק המשפחתי בחומרי בנייה ויסדו את חברת "מילשטיין תשלובות".