עם סוג זה נמנה בין היתר המין בקית הגינה, המוכר בשם פול. בארץ ישראל גדלים בר 24 מינים.
שם הסוג מצוי בארמית: "בִּיקְיָא" מושאל מיוונית-עתיקה בהגיית: בּיקייה βῐκία לטינית vicia .
גרסה לשם הצמח שמקורה עממי מצויה בערבית-מצרית, וערבית-דרומית בצורה: بيقية (ביקיה) או باقية (באקיה) שנוצרו כנראה בהשפעת (בַאקילא) بَاقِلّاء בהוראת פול . בעברית ההגייה המקורית היא עם פתח (בַּקיה).[1]
תיאור כללי
בסוג זה נכללים עשבים חד או רב-שנתיים, שרובם מטפסים בעזרת קנוקנות. למינים בסוג זה חשיבות כלכלית – בעיקר לפול, הנאכל לאחר בישול או טרי, ובנוסף למינים בקיה תרבותית, בקיה שעירה ובקיה ארגמנית, המשמשים כצמחי מספוא (מזון לבהמות), בייחוד למטרת הכנת שחת.
הבקיה הינה עשבוני רב שנתי, כך שהגבעול ירוק ורך, ומסוגל לבצע פוטוסינטזה.
העלים מנוצים פעם אחת (תכונה האופיינית לסוג) והם בעלי 2 עד הרבה זוגות עלעלים תמימים או פגומים במקצת בקציהם. לעיתים רחוקות העלעלים משוננים ואז התרמיל בעל שפה ריסנית- גבשושית. לעיתים מספר העלעלים מועט והעלה נראה כעלה תלתני, כמו במין בקיה צרפתית.
ציר העלה מסתיים לרוב בקנוקנת ברורה – חלק דק של טרף העלה, שלרוב נכרך על עצמים, ובכך מסייע לצמח לטפס מעלה או להשתרג. לעיתים הקנוקנת מנוונת לזיף.
הלוואים קצרים מהעלעלים, שפתם תמימה או לעיתים רחוקות משוננת. במינים רבים, היו הלוואים בעלי צופן כהה. אם התפרחת חיקית מסוג אשכול. בכל תפרחת מספר פרחים או פרח בודד.
מבנה הפרח וגביע הפרח אופייניים למשפחה. הגביע בעל שיניים שוות וצינור אלכסוני או גביע דו-שפתני ששפתו אלכסונית עם שיניים עליונות ארוכות מהתחתונות. אם זאת, עומק הגביע או קוטר הפרח משתנים מאוד בין מין למין. כך למשל, בקיה שעירה תציג תפרחת מרובה בפרחים קטנים ומאורכים, ובזמן שבקיה צרפתית תציג פרח רחב יחסית, הדומה יותר לטופח.
הכותרת הפרפרנית מגוונת גם היא, ונאה מגוונים של כחול, ארגמן וסגול כהה עד לסגול לילכי, צהוב ולבן. מספר האבקנים 10. 9 מהם זיריהם מאוחים לצינור ואחד חופשי. משוטי הסירה מעורים בסירה. צינור האבקנים מסתיים בקו אלכסוני (בשונה מטופח). השחלה עלילת בת עלה שחלה אחד והיא נישאת על עוקץ קצר. עמוד השחלה שעיר או קירח בראשו, סמוך לצלקת.
הפרי הוא תרמיל סרגלי עד מאורך, שאורכו גדול לפחות פי 2 מרוחבו. הוא פחוס על פי רוב, לפעמים גלילי וללא עורקי אורך בולטים בקשוות. הזרעים כדוריים על פי רוב, לעיתים רחוקות מצולעים ומספרם נע בין 2-6 בתרמיל, בהתאם למין ולהצלחה בהפרייה.
הסוג בארץ ישראל
בארץ ישראל גדלים 24 מינים בסוג זה; מרביתם אופייניים לחבל הצומח הים-תיכוני של הארץ, ומספרם עולה ככל שמצפינים. הם מופיעים בבתי גידול שונים: 10 מינים מצויים בנופי צומח עשבוני, 11 מיני אופייניים לחורשים ובתות, 8 מינים נוטים להופיע באדמות כבדות ומעובדות ו-7 מינים אופייניים לבתי גידול לחים כדוגמת גדות נחלים וביצות. רק שני מינים מופיעים בבתי גידול יובשניים כדוגמת ערבות ומדבריות.
