תמונה המתארת את תאוריית בעיית האמפתיה הכפולה - 2 הצדדים לא מסוגלים להבין אחד את השני בשל הבדלים בתקשורת ובתפיסת המציאות של שניהם. התיאוריה של דמיאן מכנה זאת "בעיית האמפתיה הכפולה"
בעיית האמפתיה הכפולה (באנגלית: Double empathy problem) היא תיאוריהפסיכולוגית וסוציולוגית שנטבעה לראשונה בשנת 2012 על ידי דמיאן מילטון, סוציולוג שחוקר אוטיזם. התיאוריה טוענת שיחסים חברתיים בין אוטיסטים לנוירוטיפיקלים היא מוגבלת יותר בשל חוסר בהבנה חברתית הדדית. בשל עובדה זו, אוטיסטים חווים קושי רב בהבנה ובפיתוח אמפתיה כלפי נוירוטיפיקלים, ונוירוטיפיקלים ירגישו את אותו הדבר כלפי אוטיסטים. הקושי בהבנה הדדית נובע מהבדלים בתקשורת, בתפיסה החברתית קוגניטיבית ובתפיסת החוויות השונה של 2 הצדדים.
מחקרים מהשנים האחרונות הראו שרוב האוטיסטים מסוגלים ליצור קשרים חברתיים, לתקשר ביעילות, להזדהות בקלות, ולהראות הדדיות חברתית עם אוטיסטים אחרים.[1][2][3][4][5][6][7] תיאוריה זו מאתגרת את הקונצנזוס הקיים, שבמסגרתה אוטיזם היא נכות נוירולוגית אשר פוגעת ביכולות התקשורת והרגש. תיאוריה זאת גם סותרת את תאוריית עיוורון הנפש ("Mind-blindness") שהציע הפסיכולוג הבריטי-יהודי סיימון ברון-כהן בסוף שנות ה-90, אשר טוענת שהתאוריה של התודעה לקויה בקרב אוטיסטים.[8][9][10][11]
בעיית האמפתיה הכפולה קיבלה תמיכה ניכרת במחקרים מהשנים האחרונות ויש לה פוטנציאל לשנות באופן קיצוני את דרכי הטיפול באוטיסטים (בהיבטים של התערבות פסיכולוגית ופסיכו-חינוך).[12][13][14][10] מחקרים של ברון-כהן משנת 2018[15] ו-2022[16], מאששים את תאוריית בעיית האמפתיה הכפולה.
