PROFILPELAJAR.COM

בלמונט
היסטוריה
נבנה	1140–1160
מיקום
מדינה	ישראל
מיקום	הר צובה, הרי ירושלים
קואורדינטות	31°47′05″N 35°07′34″E / 31.784861111111°N 35.126°E
	(למפת ירושלים רגילה) בלמונט

בלמונט (צרפתית Belmont - "הר יפה") הוא שרידי מבצר צלבני היושב בראש תל צובה שנבנה על פי ההערכות בתקופת שלטונו של המלך פולק מאנז'ו בין השנים 1140–1160.

היסטוריה

תל צובה השוכן בתחומי קיבוץ צובה, הוא תל ארכאולוגי עתיק המזוהה עם היישוב המקראי צובה, הנזכר לראשונה בתנ"ך כציון מקום ישובו של יגאל בן נתן מצובה, אחד מגיבוריו של דוד (שמואל ב', כ"ג, ל"ו). משנת 1986 נערכו בתל צובה חפירות ארכאולוגיות מצומצמות על ידי בית הספר הבריטי לארכאולוגיה בירושלים מהן עולה כי המקום יושב ברציפות החל מתקופת בית ראשון (1000–586 לפנה"ס) ועד התקופה הביזנטית (324–638 לספירה).

המבצר בתקופה הצלבנית

בתקופה הצלבנית בין השנים 1140–1160 לספירה בנו אבירי המסדר ההוספיטלרים על שרידי היישוב הביזנטי מצודה צלבנית שזכתה לשם בלמונט קרי ההר היפה. המבצר התקיים זמן קצר בלבד שכן לאחר קרב קרני חיטין שנערך בשנת 1187 ובמהלכו הובסו הצלבנים, נכנעו תושבי מבצר בלמונט לכוחותיו של צלאח א-דין, שהורה על הריסת המבצר.

המבצר לאחר התקופה הצלבני

בתקופה הממלוכית הוקם על שרידי המבצר הצלבני הכפר הערבי סובא. כפר זה המשיך להתקיים גם במהלך התקופה העות'מאנית, דבר זה ידוע מתעודת מיסוי עות'מאנית, על פי המוכסים חיו בכפר כששים משפחות מוסלמיות וכ-7 משפחות נוצריות, שגידלו זיתים, גפן, חיטה ושעורה. בשנת 1834, בימי מרד האפנדים, ברחו לכפר צובא בני משפחת אבו גוש (על שמם היישוב אבו גוש הסמוך לתל צובה) יחד עם נאמניהם לאחר שמרדו בשלטון מצרים. שליט מצרים אברהים פחה כבש את המקום והרס את המצודה בראש ההר. בתקופת המנדט הבריטי הייתה בתחומי הכפר מצודה קטנה לשמירת הדרך לירושלים. במלחמת העצמאות שימש הכפר (בדומה לכפר ששכן בקסטל הסמוכה) בסיס לכוחות הערבים שניסו לחסום את הדרך שהובילה לירושלים. עד למלחמת העצמאות היה במקום הכפר הערבי צוּבַא שנכבש ב-13 ביולי 1948 על ידי חטיבת הראל של הפלמ"ח במסגרת מבצע דני. קיבוץ צובה, שנוסד בחודש אוקטובר 1948, הוקם ממערב לתל.

שרידים ארכאולוגיים

במקום ניתן לראות כיום את שרידי הכפר הערבי החרב צובא, את שרידי המבצר הצלבני בלמונט, הכוללים חומה חיצונית הבנויה מאבני גזית, שהונחו על בסיס משופע חצוב בסלע, לחומות הצלבניות יש שמונה צלעות ואורכן 215 מטר. במרכז המבצר שרידי מגדל ובסיסי אמנות שתמכו את הקומה שמעל. זו שימשה, למגורי המפקד וחייליו. בקומת הקרקע יש גם שרידי מחסנים וגת מטויחת. בקיר המבנה הכיפתי הסמוך יש חריתה של סוס (או חמור), באבן אחרת ישנה חריתה צלבנית של צמח תלתני הפוך. המבצר מוקף בחפיר, כמו כן ישנה חומה פנימית עם מספר שערים, מנהרת מילוט, כנסייה, ובורות מים. מסביב לתל שרידים חקלאיים רבים, ובעיקר טרסות, מערכות מים וגיתות. עוד מצויים באזור קברים מימי בית ראשון.

לקריאה נוספת

דניס פרינגל, מצודת בלמונט (צובה) , חדשות ארכאולוגיות פ"ט, (1987), עמ' 42–43

Denys Pringle, Belmont Castle (Suba),in: The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, ed. E. Stern, vol. 5: Supplementary Volume, ed. E. Stern, H. Geva and A. Paris, Jerusalem 2008, pp. 1602–4.
Denys Pringle and R.P. Harper, Belmont Castle: The Excavation of a Crusader Stronghold in the Kingdom of Jerusalem, British Academy Monographs in Archaeology, vol. 10. Oxford (2000)
Denys Pringle,Belmont Castle Excavation Project, Levant 31, (1999), p. 310
Denys Pringle, Suba, in Secular buildings in the Crusader Kingdom of Jerusalem: an archaeological Gazetteer, Cambridge University Press, (1997), p. 96
Denys Pringle and R.P. Harper, Belmont Castle 1987: Second Preliminary Report of Excavations, Levant 21, (1989), pp. 47-61
Denys Pringle and R.P. Harper, Belmont Castle: A Historical Notice and Preliminary Report of Excavations in 1986, Levant 20, (1988),pp. 101–18
Denys Pringle and R.P. Harper, Belmont (Suba) – 1986, Excavations and Surveys in Israel 5, (1986) pp. 12-13