בלוטת מֵיצַד-האוזן (מכונה גם "פָּארוֹטִיד", מלטינית: Glandula parotis או Glandula parotidea; באנגלית: Parotid gland) היא בלוטת רוק מרכזית בגוף האדם. בלוטה זו מפרישה רוק לחלל הפה דרך תעלה (צינור מיצד האוזן), ומסייעת בכך ללעיסה, בליעה ותחילת עיכול המזון.
זוג בלוטות מיצד האוזן הן הגדולות ביותר מבין שלושת הזוגות העיקריים של בלוטות הרוק באזור הראש, ומספר מבנים עוברים דרכן.[1]
התפתחות
בלוטות מיצד האוזן מתפתחות בשלב מוקדם והן בלוטות הרוק המופיעות ראשונות. הניצנים האפיתליאליים שלהן ממוקמים בצד הלחי הפנימי. ניצנים אלה יגדלו פוסטריורית לכיוון האוזן ויִצרו מיתרים מוצקים, בעלי קצוות מעוגלים, בסמוך לעצב הפנים (עצב קרניאלי מספר 7) המתפתח.[2]
אנטומיה
גבולות ומיקום אנטומי
בלוטות מיצד האוזן ממוקמות אנטריואינפריורית לחלק התחתון של האוזן, שטחית, פוסטריורית ועמוק לענף (ראמוס) עצם המנדיבולה. הן מתרחבות כלפי מטה, אל הגבול התחתון של המנדיבולה, ומעלה, לכיוון קשת העוֹל (הקשת הזיגומטית). פוסטריורית, הן מכסות את החלק הקדמי של שריר הסטרנוקלאידומסטואיד וממשיכות אנטריורית לשריר הַמִּלְעָס (מאָסֶטֶר).
צינור מיצד האוזן (Stensen duct) עוזב את צִדה הקדמי של הבלוטה, באמצע הדרך בין קשת העול וזווית הפה. בלוטת מיצד האוזן חוצה את הפה לרוחב, ולאחר חציית הגבול האמצעי של שריר המלעס נכנסת לעומק השומן הבוקאלי ומנקבת את שריר המחצצר. בלוטת מיצד האוזן נפתחת אל חלל הפה מעל השן המולרית השנייה העליונה[3]. פפילת מיצד האוזן היא רקמה קטנה מורמת, המסמנת את מיקום פתיחת צינור מיצד האוזן אל חלקה הפנימי של הלחי.[4]
תפקיד הבלוטה
בלוטת מיצד האוזן מפרישה רוק מימי ועמילאז רירי, ההכרחיים לעיכול אוראלי וליצירת בולוס (כדור מזון לאחר שנלעס) והחלקתו במורד דרכי העיכול העליונות.[5]
יחסים מיוחדים כלפי מבנים נוספים
ישנם כמה מבנים חשובים הנכנסים או עוברים עמוק לבלוטת מיצד האוזן. מבנים אלה כוללים את עצב הפנים (עצב קרניאלי מס' 7), העורק התרדמני החיצוני וסעיפיו, ווריד הרטרומנדיבולר והסתעפויותיו.[6]
עצב הפנים
עצב הפנים עוזב את הגולגולת דרך הסטיילומסטואיד פוראמן ועובר דרך בלוטת מיצד האוזן, שבה הוא מתפצל לגזע עליון ותחתון. ההתפצלויות הללו עוברות דרך בלוטת מיצד האוזן, שבה עשויים להימצא סעיפים נוספים ואנסטמוזות עצבים.
חמש קבוצות טרמינליות של עצב הפנים (טמפורלית, זיגומטית, בוקאלית, מנדיבולרית וצווארית-סרוויקאלית) מגיחות מהגבולות העליונים, הקדמיים והתחתונים של בלוטת מיצד האוזן.
בשל היחסים הקרובים בין בלוטת מיצד האוזן לעצב הפנים, יש קושי להסיר בניתוח את הבלוטה, בשל החשש מפגיעה באחד מסעיפי עצב זה.
וריד הרטרומנדיבולר נוצר בבלוטת מיצד האוזן, במקום שבו מתחברים הווריד הטמפוראלי השטחי והווריד המקסילארי, ועובר אינפריורית. וריד זה מתפצל לשלוחה אנטריורית ופוסטריורית מתחת לקצה האינפריורי של הבלוטה.
אספקת דם
בלוטת מיצד האוזן מקבלת אספקת דם עורקית ממספר עורקים העוברים בה.
גידולים בבלוטה הם בדרך כלל שפירים ומערבים את הבלוטה השטחית. חשיבותם קשורה במיקומם האנטומי ויחסם עם עצב הפנים ושלוחותיו, העוברות בבלוטה, מחשש לפגיעה באחת מהן. כאשר הגידולים מתפשטים לעומק הבלוטה, קיים חשש לפגיעה בעצב הפנים.[8]
אבנים בבלוטה
התפתחות אבנים בבלוטת מיצד האוזן אינה שכיחה, כיוון שהן מופיעות בדרך כלל בתעלת הבלוטה ולא בתוך הבלוטה עצמה. במקרים אלה, הפציינט יתקשה בבליעה ויתלונן על כאב בניסיון לבלוע ויימנע ממזונות, שבליעתם מעוררת כאב זה. ניתן לשחזר כאב זה בקלות בקליניקה, על ידי טפטוף מיץ לימון סחוט לפיו של הפציינט. התערבות ניתוחית תלויה במיקום האבן. אם היא נמצאת בחלק האנטריורי של הבלוטה, חתך פשוט ברירית הבוקאלית עשוי לאפשר את הסרתה. אם האבן מצויה עמוק יותר בתעלה, חיתוך מלא של הבלוטה עשוי להיות הכרחי.
דלקת מיצד האוזן (פארוטיטיס)
זיהום של אחת או יותר מבלוטות מיצד האוזן מכונה דלקת מיצד האוזן (פארוטיטיס), והגורם העיקרי לו הוא נגיף החזרת. חיסון נגד וירוס זה מוריד בצורה ניכרת את שכיחות הדלקת.[9]
