בית הקברות היהודי בעזה הוא בית הקברות של היישוב היהודי בעזה.
ככל הנראה, בית הקברות הוחרב כליל, בערך בשנת תש"כ (1960), על ידי שלטונות מצרים בראשות גמאל עבד אל נאצר, לצורך בניית בנייני מגורים.
היסטוריה
קיימת עמימות בנוגע לשנת ייסודו של בית הקברות, גודלו, והנעשה בו עד לתקופה האחרונה. בשנת תקצ"ט (1839) נשלחה למשה מונטיפיורי איגרת מאת יהודים מחברון שביקשו את תמיכתו ביישוב היהודי בעזה, שפסק כתוצאה עקיפה של רצח חיים פרחי, ובכלל דבריהם הם מזכירים את הצורך "לשמור משמרת הקדש בית עלמין זיע"א". ככל הידוע, בקשתם לא התגשמה.[1] כארבעים שנה לאחר מכן, תוארה תרומה של הברון רוטשילד לצורך שיפוץ בית הקברות.[2]
לפי אילן גל-פאר, לקראת שנת תר"ע (1910) פסק השימוש בבית הקברות, והוא הוסב על ידי ערבי מקומי לשימוש כגורן. גל-פאר מוסיף שבשנת תר"ע החלו יהודי עזה לקבור את מתיהם בחלקה אחרת, ועד לפרעות תרפ"ט נקברו בה 12 יהודים.[3] ממקורות אחרים משתמע כי בשנת תשי"ז (1957) בית הקברות העתיק עדיין עמד על תילו, ובעקבות כיבוש עזה על ידי צה"ל במלחמת סיני (מבצע קדש), פנה הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג למושל הצבאי של רצועה עזה, סא"ל חיים גאון, בבקשה לשפץ אותו ולהקים עבורו חומה באורך ארבעים מטרים (אולם לא נכתב שם במפורש שמדובר בבית הקברות העתיק, ולא בחלקה החדשה הנ"ל משנת תר"ע).[4] זמן קצר לאחר הכיבוש, הוחזרה עזה למצרים. במלחמת ששת הימים (תשכ"ז - 1967) נכבשה עזה שוב על ידי צה"ל, אך ככל הנראה בית הקברות כבר היה חרב, והוא לא אותר על ידי חיילי צה"ל אך אותרו פנקסים המתעדים את פרטי הנקברים, וכנראה מדובר בנקברים הרבים שבבית הקברות העתיק, ולא לאותם 12 נקברים בחלקה הנ"ל.
לדברי יעקב סגל וצבי פרידמן:[5]
פנקסי בית העלמין היהודי בעזה שנתפסו במלחמת ששת הימים ושבהם אמורה להיות תשובה לתעלומה הוכרזו כסוד מדינה וסגורים בכספת של אחד הבנקים.
— יעקב סגל וצבי פרידמן, האומנם קבור ר' ישראל נג'ארה בלב העיר עזה?, התורה והארץ ז: חבל עזה וגוש קטיף, עורכים הרב יהודה עמיחי וזאב חנוך (ז'אבו) ארליך, מכון התורה והארץ, כפר דרום תשס"ה, עמ' 389.
תיאור הפנקסים כ"סוד מדינה" וכסגורים בכספת הובא גם בשם זאב חנוך ארליך (ז'אבו), שניסה להגיע אליהם ולא הצליח.[6] בחורף תשכ"ח (8 בדצמבר 1967) דווח שבית הקברות נחרב לחלוטין, ובמקומו עמדו בתי מגורים,[7][8] בתים שכנראה נבנו כמה שנים קודם לכן. כמה מקורות סיפרו על הרב חיים מאיר הגר, האדמו"ר בעל "אמרי חיים" מויז'ניץ (נפטר בתשל"ב) שפקד את המקום ואף זיהה בו את קבר ר' ישראל נג'ארה בימים שלאחר מלחמת ששת הימים,[9][10] ולפי האמור לעיל, אולי חלה טעות והכוונה למלחמת סיני.[11]
קברים יהודיים נוספים בעזה
בבית הקברות הצבאי הבריטי בעזה קבורים מספר חיילים יהודיים. הם מתו במהלך לחימתם באזור, בהיותם חיילים של הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ונקברו במקום.[12] במהלך מלחמת חרבות ברזל הגיעו חיילי צה"ל לקבריהם ואמרו קדיש לעילוי נשמתם.[13][14]
מסורת שנויה במחלוקת מזהה את קבר שמשון הגיבור בסמוך למסגד הגדול בעזה (למקורות למסורת זו - ראו בערכו של המסגד, וכן בהערה כאן[15]); בנוגע למסגד עצמו יש מסורת המזהה אותו כמקום המקדש הפלשתי המוקדש לדגון, שאותו הפיל שמשון במותו, כמתואר בספר שופטים (גם המקורות לכך מופיעים בערכו של המסגד).
קברים שאולי הם של יהודים, מצויים בבית קברות נוצרי הסמוך למנזר יווני,[16] בסמטה הסמוכה לרחוב עומר אל-מוח'תאר, הרחוב הראשי של עזה. קברים אלו חריגים בבית הקברות בכך שמצבותיהם חלקות ללא כיתוב (תופעה מוכרת מקברים יהודיים במקומות אחרים בארץ במאה ה-16 וסביבתה), הם מיוחסים על ידי הנזירות המקומיות ועל ידי האוכלוסייה הערבית המקומית ל"זרים" שאינם נוצרים ואינם ערבים, ואחד מהקברים נודע כמקום עלייה לרגל בקרב המוסלמים.[17]
הערות שוליים
- ^ מאיר בניהו "לתולדות היישוב היהודי בעזה, מסוף המאה ה-17 ועד שנת תרפ"ט (1929)", ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה כ (תשט"ז), עמ' 21–30; זמין באוצר החכמה.
- ^ הרב ד"ר בועז הוטרר, ובשנה השביעית, א, עמ' 149, זמין בספריית אסיף.
- ^ אילן גל-פאר, בית הקברות של יהודי עזה, אריאל גיליון 120-119, כסליו תשנ"ז - דצמבר 1997, עמ' 173-177 (זמין באתר כותר למנויים).
- ^ עיתון שערים, גיליון 1669, יום שני י"ב שבט תשי"ז (14.1.57), עמ' ח.
- ^ ה'שאלה' המוזכרת בדבריהם היא שאלת מקום קבורתו של רבי ישראל נג'ארה.
- ^ ישראל שפירא, הקבר של "הקדוש שריפא חולים" שנמצ.., באתר כיכר השבת, 2023-11-16
- ^ בית־העלמין היהודי בעזה נהרס נבנו בשטחו בתים לשיכון פליטים | מעריב | 10 דצמבר 1967 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הצפה | עמוד 2 | 8 דצמבר 1967 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ לכתבה על כך בעיתון המודיע, עשרה בטבת תשפ"ד, ראו כאן.
- ^ הזמר מספר על הביקור הנדיר של הרבי בעזה - בחדרי חרדים, באתר www.bhol.co.il, 2023-12-03
- ^ ראו גם: מאיר בניהו, רבי ישראל נאג'ארה, אסופות ד (תש"נ) עמ' ריד-רטו: "יש להניח שלא ארכו ימי שבתו שלר' ישראל נאג'ארה בעזה עד שנפטר בשנת שפ"ה בערך. קברו היה ידוע בבית הקברות בעזה. אחרי מבצע סיני עלו אנשים להשתטח על קברו, אבל משהוחזרה עזה לשלטון מצרים חרשו את הקבר ואחרי מלחמת ששת הימים לא נודע מקום קבורתו".
- ^ דניאל ליפסון, עזה, 1917: חיילים יהודים בקרבות עזים, באתר הספרנים, 2023-12-18
- ^ מצמרר: קדיש בעזה – על קברי חיילים יהודים ממלחמת העולם הראשונה, באתר www.hidabroot.org, 2024-01-13
- ^ ערן תירוש, עזה – קברי חיילים יהודים ממלחמות העולם, באתר העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל.
- ^ ישראל שפירא, מסע היסטורי מרתק: האם קבר שמשון .., באתר כיכר השבת, 2023-11-01
- ^ ייתכן שיש כאן אי-דיוק, והכוונה אינה למנזר אלא לכנסיית פורפיריוס הקדוש, המשתייכת לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים. היא נמצאת בשכונת זייתון בעזה, ולפי ערכה בוויקיפדיה הערבית, היא מוקפת בקברים ואף מכונה "כנסיית בית הקברות".
- ^ סגל ופרידמן, שם, עמ' 395-391. הם ביקרו במקום בשנת תשמ"ח (1988). תמצית דבריהם הובאה על ידי ישראל שפירא (לעיל הערה 5).