PROFILPELAJAR.COM

בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה
	הבניין הדרומי בחט"ב החקלאי פרדס חנה
	הבניין הדרומי בחט"ב החקלאי פרדס חנה
בית ספר תיכון
תקופת הפעילות	1934–הווה (כ־90 שנה)
שכבות לימוד	6
בעלי תפקידים
מנהלת	נטע קוסובסקי
באחריות	אורט
תלמידים
	1,800
מיקום
מיקום	פרדס-חנה כרכור
מדינה	ישראל
קואורדינטות	32°28′01″N 34°59′02″E / 32.4669197°N 34.9837934°E
	https://pardes-hanna.ort.org.il/
	(למפת הכרמל רגילה) בית הספר החקלאי; פרדס חנה;

בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה הוקם בשנת 1934 על ידי ד"ר זאב ברין, משה סמילנסקי וד"ר ארתור בירם וכיום בחלק משטח בית הספר המקורי פועל בית הספר החקלאי אורט פרדס חנה-כרכור.

תולדות בית הספר

בית הספר הוקם כשלוחה של בית הספר הריאלי^[1] ושכן באופן זמני באחוזת מגד^[^{דרוש מקור]}. טקס פתיחה רשמי של בית הספר צוין באוקטובר 1934^[2]^[3]. בט"ו בשבט תרצ"ה, הונחה אבן פינה לבית הספר במשכנו הנוכחי^[4] וביוני 1935 נחתמו חוזים להקמת מבני בית הספר^[5]. בית הספר עבר לנקודת הקבע בשנת 1936, אך הפנימיה המשיכה לשכון למשך שנה נוספת באחוזת מגד. בתחילת 1937 נחתם חוזה עם קבלן על הקמת פנימיה ל-60 תלמידים^[6]. עד שנות השבעים בית הספר נחשב למוסד חינוכי יוקרתי שהתלמידים קיבלו בו הכשרה חקלאית. הלימודים מומנו מתקציב של משרד החינוך ומשכר לימוד גבוה. עם ירידת קרנה של החקלאות ירדה הדרישה ללמוד בבית הספר והוא הוסב לבית ספר אזורי שקלט תלמידים מאזור פרדס חנה^[7]. בית הספר צבר חובות כבדים ובשנת 2003 החלו עיצומים של המורים על רקע הקשיים הכלכליים.

בשנת 2010 נרכש חלק קטן מאדמות בית הספר על ידי המדינה. שטח זה, שעליו עומדות כיתות הלימוד, הועבר לרשותה של המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור ולניהולו של מכון ברנקו וייס. שמו שונה ל"התיכון החקלאי ברנקו וייס פרדס חנה"^[8]. יתר שטחו של בית הספר ההיסטורי נמכר ליזמים פרטיים או מושכר לגורמים פרטיים, תוך הרס המבנים ההיסטוריים שעמדו בו. פעילותו כבית ספר חקלאי הופסקה.

כיום פועל לצד בית הספר התיכון בית ספר יסודי של העמותה האנתרופוסופית רימון המשמרת את הרוח החינוכית של המקום.

אופי בית הספר

בית הספר נקרא על שמו של הברון רוטשילד, שנפטר בשנת היווסדו, ואשר תרם את הקרקעות להקמתו של בית הספר במקומו החדש. בית הספר אוגד כחברה, וכדי לאסוף כספים להקמת המבנים נדרשו הורי החניכים לרכוש מניה.

תלמידי בית הספר שילמו שכר לימוד מלא, אשר כלל גם תשלום עבור השהות בפנימייה. למרות העלות הנכבדה של הלימודים, ההרשמה ללימודים הייתה גבוהה במיוחד ובית הספר נחשב לבית ספר יוקרתי. בית הספר החקלאי בפרדס חנה היה בית הספר הראשון שהנהיג לימודים עיוניים, ברמה אשר תאפשר לבוגריו לקבל תעודת בגרות. שאר בתי הספר החקלאיים עד לאותה עת התרכזו בהכשרה לעבודה מעשית בחקלאות, לצד מעט לימודים עיוניים, בעיקר אלה הקשורים במקצוע החקלאות. בין בוגריו הבולטים של בית הספר נמנים העיתונאי ואיש הטלוויזיה מרדכי קירשנבאום, חוקר הזמר העברי וחתן פרס ישראל אליהו הכהן, מנכ"ל חברת טבע תעשיות פרמצבטיות לשעבר ישראל מקוב, שר החקלאות לשעבר אברהם כ"ץ-עוז, חבר הכנסת לשעבר אלעזר גרנות, שחקן הכדורגל דוד פיזנטי, האלופים אהרן יריב ויעקב ברק, נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר דב לאוטמן, העיתונאי גל אוחובסקי^[9], איש העסקים מודי כידון, חבר הכנסת אליהו גבאי, המלחין מיכאל וולפה, השופט אמנון סטרשנוב, מנהל תיכון חדרה אריה לוקר, אורי דרומי, נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי והזמר חנן יובל.

חצר בית הספר החקלאי בפרדס חנה הייתה מן הגדולות בין בתי הספר בארץ. בשטחו פעלו לול עופות, רפת ומכון חליבה, משתלה לצמחי גן ונוי ואורוות סוסים. בית הספר אף החזיק בפרדסי הדרים ומטעי אבוקדו, אשר אפשרו תוכניות לימוד ומחקר אף בתחומים אלה. העבודה בענפי החקלאות השונים התבצעה על ידי התלמידים, בהנחיית מדריכים מקצועיים, כחלק מתוכנית הכשרתם החקלאית לאורך השנים. כל תלמידי בית הספר התיכון חויבו לעמוד בחובות העבודה החקלאית ולהיבחן בבחינת בגרות בענף חקלאות שבו בחרו להתמחות. עד לתחילת המאה ה-21 הפעיל בית הספר אף תוכנית הכשרה לקבלת רישיון נהיגה בטרקטור, במהלך הלימודים בכיתות ה'-ו' (י"א-י"ב), במשטח לימוד מיוחד שהשתייך לבית הספר. תוכנית זו נסגרה בגלל מכירת קרקעותיו של בית הספר.

מאבק משפטי על קרקעות בית הספר

מאז 2010 מתחולל מאבק משפטי על מעמדו של בית הספר. ב-2005 התאחדות האיכרים ביקשה למכור את חלק מקרקעות בית הספר על מנת לשלם את הגירעונות שצבר בית הספר במשך השנים. התאחדות פנתה לאחד מבוגרי בית הספר שייסע במכירת 130 דונם מהשטח המסופח לבית הספר^[10]. מנגד טוענים המתנגדים כי אדמות בית הספר אינן פרטיות משום שאדמונד דה רוטשילד קנה אותן עבור בית הספר^[11]. הדיון בדבר השימוש הקרקע ושינוי היעוד שלה הגיע לבית המשפט העליון^[12]. הגר פרי יגור, הייתה ממובילות המאבק נגד תוכנית הבניה^[13].