בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה היה מוסד אקדמי שנוסד בתל אביב בשנת 1935, ולימים היה אחד המוסדות שהיוו את הגרעין שממנו צמחה אוניברסיטת תל אביב.
לימודים
בשנת 1939 היו בבית הספר שלוש פקולטות: משפטים, כלכלה ומסחר[1]. בשנת 1950 כלל בית הספר פקולטה למשפטים ופקולטה לכלכלה, וכן מכון ללימודי ראיית חשבון וקורס לפקידים. הלימודים התקיימו בערבים לאחר שעות העבודה.[2] בשנת 1952 נוספה פקולטה למדע המדינה.[3] בשנת 1958 פעלו בבית הספר ארבע פקולטות: למשפטים, לכלכלה, למדע המדינה ולמנהל עסקים וראיית חשבון.[4]
בשנת 1935 הרצו בבית הספר: ד"ר קפלינצקי (ערבית), ד"ר צידרוביץ (סטטיסטיקה), ד"ר בנימין זיו (קוניוקטורה), פרץ נפתלי (כלכלה מדינית), ובמשפטים: ד"ר שמואל אייזנשטדט, ד"ר פלטיאל דיקשטיין ומתתיהו (מקס) לזרסון וצבי קארל.[5]
בין בוגרי בית הספר: שופטי בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, מנחם אלון, דליה דורנר, עדנה ארבל ושר המשפטים לשעבר יוסף לפיד. כן למד בבית הספר משה דיין.[6]
הקמה, השתייכות והכרה
בית הספר נוסד ביוזמת קבוצה שבראשה עמדו המשפטן והפובליציסט ד"ר שמואל אייזנשטדט, הכלכלן ד"ר בנימין זיו, עורך הדין ד"ר פלטיאל דיקשטיין והמשפטן מתתיהו (מקס) לזרסון.[7][8] ראש עיריית תל אביב, מאיר דיזנגוף, תמך ביוזמה זו.[9] אספה של תלמידים לרישום לקראת פתיחת בית הספר התקיימה בינואר 1935.[10]
במאי 1950, בעקבות הקמת הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, בקשה הכנסת לסגור את בית הספר הגבוה, כדי שעורכי הדין במדינת ישראל יהיו אקדמאים.[11][12]
במשך עשור לאחר הקמת מדינת ישראל סירבה הממשלה להעניק לבית הספר הכרה כמוסד חינוך גבוה, אף על פי שהתואר שהוא העניק הוכר על ידי אוניברסיטאות רבות מחוץ למדינה,[13] ובוגריו נדרשו להיבחן בבחינות לעורכי דין זרים.[14] בשנת 1959 הועבר בית הספר לניהולה של האוניברסיטה העברית, והפך לשלוחה שלה בתל אביב (וכונה בהתאם "השלוחה").[15] בשנת 1965 השתלבה השלוחה באוניברסיטת תל אביב כפקולטה למשפטים.
מיקום
עם הקמתו, התקיימו הלימודים בגימנסייה הריאלית בלפור ברחוב מזא"ה בתל אביב.[16]
זמן לא רב לאחר מכן עברו הלימודים לבית הספר תל נורדאו ברחוב פרישמן 28[1], בה התקיימו הלימודים עד שנות ה-50[2]. עם התרחבות בית הספר התקיימו לימודים גם בבית ספר שבח ברחוב המסגר ובבית הספר הצרפתי ברמת אביב.[17]
בשנת 1959 הושלמה בנייתו של משכן הקבע של בית הספר, בניין טרובוביץ, שבו שוכנת כיום הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב. בתחילת שנת הלימודים תשכ"ב הוחל ללמוד בבניין טרובוביץ, משכן הקבע של בית הספר[18].
לקריאה נוספת
- אורי כהן, המרדף אחר לגיטימציה אקדמית: בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה בתל אביב 1935–1948, מחקרי משפט כה(1) 212-179 (2009)
- אורי כהן, אקדמיה בתל אביב - צמיחתה של אוניברסיטה, הוצאת מאגנס, 2014, עמ' 23–75.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1 2 בית ספר גבוה למשפט ולכלכלה מכלל, דבר, 8 בספטמבר 1939
- ^ 1 2 מודעה המתארת את בית הספר, מעריב, 6 באוגוסט 1950
- ^ פקולטה למדע המדינה, חרות, 29 בפברואר 1952
- ^ הרשמת תלמידים באינוברסיטה של ת"א, דבר, 24 ביולי 1958
- ^ בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, דואר היום, 28 באפריל 1935
- ^ תעודות גמר ל־257 בוגרים של ביהי'ס הגבוה למשפט ולכלכלה, דבר, 27 בפברואר 1959
- ^ לפתיחת בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, דואר היום, 21 בפברואר 1935
- ^ הצעה ליסד מכון תכנולוגי בת"א, דבר, 17 ביוני 1934
- ^ בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, הצופה, 21 בפברואר 1938
- ^ בית ספר למשפטים בתל אביב, דבר, 28 בינואר 1935
- ^ שמואל אייזנשטדט, מכתב גלוי לחבר הכנסת יעקב, קול העם, 24 במאי 1950
- ^ דין ביה"ס למשפט ולכלכלה בת"א, דבר, 16 במאי 1950
- ^ מ. דוד, בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה, מכתב למערכת, דבר, 14 בינואר 1958
- ^ תל אביב - "חוץ לארץ", מעריב, 15 במרץ 1955.
- ^ מ. מייזלס, בעקבות סיפוחו של בית הספר הגבוה למשפט וכלכלה - לאוניברסיטה בירושלים, מעריב, 1 במרץ 1959
- ^ בבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה, דבר, 25 במרץ 1935
- ^ פחות צפיפות לסטודנטים בת"א, דבר, 9 באפריל 1962
- ^ א. צבי, 1650 סטודנטים חונכים הערב בנין שלוחת האוניברסיטה בתל אביב, מעריב, 30 באוקטובר 1961
