בית-אל (אל)

בית-אל, שפירושו 'הבית של אל' או 'בית אלוהים' בעברית, פיניקית וארמית, נחשב על ידי אחדים כשם של אל או היבט של אל בכמה טקסטים עתיקים במזרח התיכון המתוארכים לתקופות האשוריות, הפרסיות, וההלניסטיות. המונח מופיע במקרא העברי והנוצרי, אך הדעות חלוקות אם ההתייחסויות הללו הן לאל או למקום.

תיעוד היסטורי

ספר משנת 1977 מאת חוויאר טייקסידור ציטט כמה אזכורים מוקדמים שתומכים בהסתכלות על בית-אל כאל ממוצא ארמי או סורי. המחבר טוען שמקורו של פולחן האל אינו ידוע, אך מספק את מה שלדעתו הם כמה מההתייחסויות המוקדמות ביותר לאותו אל: [1]

  • שמות תיאופוריים במאה ה-7 לפני הספירה,
  • האל בית אל נזכר בחוזה שערכו אסרחדון מלך אשור ובעל I מלך צור, בשנת 677 לפנה"ס, בו הוטחו קללות שונות על ראשו של מלך צור אם יפר את הברית, ביניהן: "ביתאל וענת-ביתאל יובילו אותך לפני ארי טורף אדם"[2];
  • ולוח ארמי מחלב המתוארך לשנת 570 לפני הספירה, המכיל שלושה שמות תיאופורים של האל בית-אל.

טייקסידור קובע שהאל בית-אל הפך פופולרי במהלך התקופה הנאו-בבלית, שהחלה במאה ה-7 לפני הספירה. הוא מצא אזכורים רבים לפולחן בית-אל בספרות מצרים של המאה החמישית, ומציין כי בית-אל מוזכר, אך ללא פרטים, בפפירוסים של יב והרמופוליס. הפפירוסים האלה מזכירים גם אלים עם שמות שהם גרסאות של בית-אל: אשמביתאל 'שם-בית-אל' וחרמביתאל 'חרם-בית-אל' (השוו ערבית 'חראם' 'קדוש' ו'אסור'). [3]

הסופר הפיניקי סנכוניאתון מזכיר את האל ביתילוס כאחיהם של האלים אל ודגון. בהמשך, מתואר כי אל השמים יצר אבני "בתיליה", לאחר שהצליח להכניס חיים לאבנים. נראה שמדובר בצורת הרבים לשם בית אל, והכוונה לאבנים מקודשות, כמו האבן בעיר בית-אל, אשר שימשה מקדש לאלוהי ישראל. השוו את האלה המצרית חתחור שפירוש שמה הוא 'בית הורוס'.[דרוש מקור]

במקרא

המונח בית-אל מופיע בתנ"ך העברי, אך הדעות חלוקות בשאלה האם ההתייחסויות הללו הן לאל או לשם מקום.

פורטן [4] חושד שבית-אל המוזכרת בספר ירמיהו [5] היא התייחסות לאל בית-אל, ולא לעיר בשם בית-אל:

וּבֹשׁ מוֹאָב מִכְּמוֹשׁ כַּאֲשֶׁר בֹּשׁוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִבֵּית אֵל מִבְטֶחָם

— ירמיהו, מח, יג

מצד שני, חוקר המקרא רודני האטון אומר שבית-אל המוזכר בירמיהו הוא שם מקום או עיר, ומטאפורה לכפירה דתית, כי זה היה המקום שבו הציב ירבעם את עגל הזהב. [6]

ישנה תמיכה נוספת בקרב חוקרי המקרא לתפיסה של בית אל כשם מקום ולא כאל:

  • האטון מתייחס לבית-אל כשם מקום, לא אל, בפירושו לספר שמואל (ז' יד'): "יעקב נתן למקום, שבו דיבר אליו אלוהים, את שמה של בית-אל." [7] [8]
  • פרשנותו של חוקר המקרא דייוויד מ. קאר על ספר בראשית מתייחסת בדרך כלל לבית אל כמקום, בהקשר שזה מופיע בפרק ל"ה פסוקים ט'-ט"ו[9] ובפרק ל"א פסוק י"ג. כמו כן, ביחס לביטוי "אָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל" (ל"א, י"ג[10]), קאר קובע שהעברית לא ברורה, מה שמעלה ספק נוסף. [11]
  • אספת הרבנים של בית הכנסת המאוחד של היהדות הקונסרבטיבית, בפירושה על "ההתגלות בבית אל" (בראשית ל"ה, ט-ט"ו) ממשיכה אחר פירושי הרבנים של ימי הביניים [12] [13] ומתייחסת גם לבית אל כאל שם מקום. [14]

פירוש נוסף הוא שהאבן שהציב יעקב בבית אל, אשר נקראה בית אלוהים, הייתה גם אל בפני עצמה, כביטוי והתגשמות של האל בית-אל.

בזכריה ו' פסוק ב' כנראה מוזכר השם הפרטי "בֵּית-אֵל שַׂר-אֶצֶר"[15] ("בית-אל יגן על המלך"). משמעות הפסוק משתנה, האם הכוונה שאנשי העיר בית-אל שלחו את שר-אצר, או ששר-אצר ואנשיו נשלחו אל בית האל (בירושלים), או שהם שלחו את בית-אל שר-אצר ואנשיו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Teixidor, Javier. The Pagan God: Popular Religion in the Greco-Roman Near East. Princeton, New Jersey: Princeton University Press. pp. 30–31.
  2. ^ משה ויינפלד, עולם התנ"ך - בראשית, באתר רעננה, דברי הימים הוצאה לאור בע"מ, 1996, עמוד: 171
  3. ^ Teixodir op cit p. 30-31.
  4. ^ Porten, Bezalel (באפריל 1969). "The Religion of the Jews of Elephantine". The Journal of Near Eastern Studies. 28 No. 2: 116–121. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ ירמיהו מח, יג
  6. ^ מלכים א', פרק יב', פסוקים כ"ו–ל'
  7. ^ Hutton, Rodney R. (2010). The New Oxford Annotated Bible, New Revised Standard Edition (College ed.). Oxford UK: Oxford University Press. p. 1133.
  8. ^ שמואל א', פרק ז', פסוק טז'
  9. ^ בראשית, פרק ל"ה
  10. ^ בראשית, פרק ל"א, פסוק י"ג
  11. ^ Carr, David M. (2010). The New Oxford Annotated Bible, New Revised Standard Edition (College ed.). Oxford UK: Oxford University Press. pp. 50, 60.
  12. ^ "Rashi on Jeremiah 48:13:2". www.sefaria.org. נבדק ב-2022-05-17.
  13. ^ "Abarbanel on Jeremiah 48:10". www.sefaria.org. נבדק ב-2022-05-17.
  14. ^ The Rabbinical Assembly, The United Synagogue of Conservative Judaism (1999). Etz Hayim: Torah and Commentary. New York, NY: The Jewish Publication Society. p. 213. ISBN 0-8276-0712-1.
  15. ^ זכריה, פרק ז', פסוק ב'