הנסיכות-בישופות של פרדן (בגרמנית: Fürstbistum Verden, Hochstift Verden או Stift Verden) הייתה נסיכות כנסייתית של האימפריה הרומית הקדושה ששכנה במדינת סקסוניה התחתונה בגרמניה של ימינו. ורדן הייתה דיוקסיה של הכנסייה הקתולית מאז אמצע המאה ה-8. המדינה פורקה ב-1648. השטח נוהל על ידי לורדים חילוניים מטעם הבישוף של פרדן. כנסיכות-בישופות של האימפריה, שטחה של המדינה לא היה זהה לזה של הבישופות, אלא הייתה ממוקמת בתחומיה והיוותה כרבע משטח הבישופות. על פי תנאי שלום וסטפאליה, פורקה הבישופות והוקמה ישות חדשה, דוכסות ברמן-פרדן.
מיקום
שטחה של הנסיכות-בישופות של פרדן כיסה את חלקו המזרחי של מחוז פרדן הנוכחי (גבולו עבר בין לנגוודל ואטלסן), ואת החלק הדרומי של מחוז רוטנבורג (Wümme) וחלקים ממחוזות הרבורג והית (Heidekreis).
היסטוריה
הקמה
דיוקסיית פרדן נוסדה בסביבות 800 בפרדן על אלר כסופרגן במחוז הכנסייה מיינץ. כאשר דוכסות סקסוניה הישנה פורקה בשנת 1180, חלק מהשטח סביב השטורנמיגאו הוקם כמדינה חופשית אימפריאלית. הבישוף של פרדן, בנוסף לחובותיו הרוחניות, היה, בעצמו, השליט הזמני של הנסיכות-בישופות של פרדן. הנסיך-הבישוף הראשון - טמו מפרדן - שלט באזור שהיה כרבע מהיקף השטח הדיוקסי. בשנת 1195 הקים הנסיך-הבישוף רודולף הראשון את טירת רוטנבורג על וימה כמעוז נגד הנסיכות-ארכיבישופות השכנה של ברמן. מאוחר יותר קיבלה הטירה את תפקידה של מושב הנסיך.
הבישופים, ומכאן גם הנסיכים-הבישופים, נבחרו על ידי מועצת הקתדרלה. אולם האפיפיורים ניסו להשפיע על הבחירות ולעיתים הצליחו לגרום למועמדים שלהם להיבחר. מועמדים כאלה, שבדרך כלל לא היו מקומיים, לא נהנו מתמיכה מקומית ונראו זרים (גר').
מראשית המאה ה-16 הנסיכות-בישופות השתייכה לחוג הרייני-ווסטפאלי התחתון, מחוז פיסקלי וצבאי של האימפריה. פרדן שלחה את נציגיה לדיאט האימפריאלי ולחוג הקיסרי. בעוד פרדן, כמו רוזנות הויה השכנה, הייתה חברה בחוג הווסטפאלי, שטחים סמוכים אחרים, כגון דוכסות בראונשווייג-לינבורג והנסיכות-ארכיבישופות של ברמן, היו חלק מהחוג הסקסוני התחתון. לעיתים, הנסיכים-בישופים שלטו גם בנסיכות-ארכיבישופות של ברמן באיחוד אישי. כדי לשמור על שני המושבים שלהם בדיאט, מדינות ברמן ופרדן מעולם לא אוחדו רשמית באיחוד אמיתי. הדבר נכון גם לגבי דוכסות ברמן-פרדן שכללה את שתי הנסיכויות-בישופויות והוקמה ב-1648.
הרפורמציה
משנת 1558 חל שינוי הדרגתי של ההמרה ללותרניות ברחבי דיוקסיית פרדן. בתוך הבישופות, הרפורמציה הסתיימה עם חקיקת פקודת הכנסייה על ידי המנהל אברהרד פון הולה, בשנת 1568. בשנת 1630, במהלך מלחמת שלושים השנים, השתלט שוב בישוף קתולי, פרנץ מוורטנברג, כתוצאה מצו ההשבה, אך היה מסוגל לכהן רק עד 1634. לאחר מכן, הכנסייה הקתולית הייתה מיוצגת שם רק על ידי הוויקריאט האפוסטולי של המיסיונות הצפוניים.
פירוק
בשנת 1648, על פי תנאי שלום וסטפאליה, המדינה פורקה. במקומה הוקמה נסיכות של האימפריה שנשלטה על ידי הכתר השוודי. נסיכות פרדן בוטלה בתורה ב-1712. במהלך תקופה זו, נשלטה הנסיכות באיחוד אישי עם השטח של הנסיכות-ארכיבישופות לשעבר של ברמן; הם היו ידועים באופן לא רשמי כדוכסות ברמן-פרדן או באופן רשמי יותר "דוכסות ברמן ונסיכות פרדן".
