בתחילתו כלל השיר שני בתים בלבד. בכנס של הפלמ"ח שהיה בשנת 1945 דרש ארנן (סיני) עזריהו מחפר לחבר בית שלישי כדי שיהיה ניתן להקריאו בכנס, וזאת חפר עשה. תוך חודשים ספורים הגיע השיר לאירופה והפך להמנון של תנועת הבריחה אשר העבירה כ־300.000 בני אדם בחשאי ובאופן לא לגאלי בכל רחבי אירופה בדרך לארץ ישראל. במשך השנים שעד סיום המנדט הבריטי ביטא השיר את הרגשתם של רבים באשר לכלל העלייה הבלתי לגאלית לארץ בדרכי היבשה והים, וכך גם נתפס בתודעה הציבורית לאחר הקמת המדינה.
פרקי השיר ותכניו
הגרסה העברית, "בין גבולות" בביצוע "מקהלת ירושלים" בליווי תזמורת, בניצוחו של שמעון כהן. הוקלט על ידי קול ישראל ב-27 במאי 1964
השיר המחורז כולל שלושה בתים ופזמון, הכולל את תמצית עמדת הנהגת היישוב כלפי ניצולי השואה, הבריחה וההעפלה, והיא עזרה לכל יהודי שמבקש לעלות לארץ, בכל גיל וגם אם מצבו הבריאותי ירוד - "מך"[1] - בשל מוראות המלחמה; הדוברים, גוף ראשון רבים, שמייצגים את אנשי "ההגנה", מכריזים:
בבית הראשון מספרים הדוברים על דרכם שלהם, כחוליית פלמ"ח שמלווה את שורדי השואה הבורחים והמעפילים, חוצים גבולות שלא בהיתר, יחידים וקבוצות ובשיירות, לאור היום ובמחשכים, בחשאי.
הבית השלישי מאשר את הנאמר בשני הבתים הראשונים, באמצעות ציטוט של הוראות והסברים במילים קצרות שניתנו למעפילים, הכוללות בקשה לאיפוק מ"בְּכִי" ומ"צַעַר", הגשת סעד ועזרה גופנית ונפשית לכל הנצרכים, והבטחה להיפרע ממי שסוגר את גבולות הארץ ומנסה למנוע את כניסתם אליה.
בשתי השורות האחרונות של הבית השלישי בא לידי ביטוי שינוי יחסו של הפלמ"ח כלפי שלטון המנדט הבריטי. שיתוף הפעולה שהתקיים בין השניים במהלך מלחמת העולם השנייה התחלף ביחס של חוסר אמון וכעס כלפי מדיניות הסגר הבריטית, והוביל בהמשך למלחמה גלויה נגד שלטון המנדט.
לחנו של השיר נלקח מהשיר הרוסי הידוע "פרידה מסלביאנקה"[2] (ברוסית: Прощание славянки). שאותו הלחין ב-1912וסילי אגפקין. השיר הרוסי היה אחד מארבעת המארשים שנוגנו במצעד הניצחון על גרמניה הנאצית, בכיכר האדומה במוסקבה. עם הזמן הפך לאחד מגדולי המארשים הרוסים הצבאיים, והוא מושמע עד היום ברוסיה.
ביטויים תרבותיים ומחוות
יצירתו של עודד חי
עודד חי, לוחם הבריגדה ולימים מפקד פלוגת יהונתן במלחמת העצמאות, כתב יצירה בה תיאר את חלקו בהעברת המעפילים מעבר להרי האלפים האוסטרים אל איטליה לקראת העלאתם הבלתי ליגאלית לארץ ישראל, במסגרת הבריגדה. ליצירה קרא בין גבולות. היצירה התפרסמה ב"גווילי אש" לאחר נפילתו ב-9 ביולי 1948, בקרב על ח'רבת אל חמאמה.[3]
