ביאטריס לאונור סילביירה בארביי (באנגלית: Beatriz Leonor Silveira Barbuy; נולדה ב-16 בפברואר 1950) היא אסטרונומית ואסטרופיזיקאית ברזילאית. ידועה בעיקר בשל תרומתה לחקר הרכב כוכבים קדומים וגלקסיות. זוכת פרס לוריאל-אונסק"ו לנשים במדע בשנת 2009.
ביוגרפיה
ביאטריס בארביי נולדה ב-16 בפברואר 1950 בסאו פאולו בברזיל. שני הוריה היו פרופסורים לפילוסופיה. אחיה התעניין במדע והביא לה ספרי מדע רבים.
עד גיל 16 רצתה בארביי לעסוק במדעי הרוח, כמו הוריה, אך תשוקתה לחקר החלל הגיעה כשקראה את ספרו של הפיזיקאי הרוסי ג'ורג' גאמוב "אחת, שתיים, שלוש... אינסוף" ("One, Two, Three...Infinity") בעקבותיו החליטה שהיא רוצה להיות אסטרונומית. היא פספסה את השנה הראשונה של לימודי המדעים בתיכון שבו למדה, לכן בארביי נאלצה להשלים את חומרי הלימוד באופו עצמאי. היא מספרת כי מאז לא הפסיקה ללמוד.[1]
לימודים וקריירה
בשנת 1972 סיימה בארביי תואר ראשון בפיזיקה במכון לפיזיקה באוניברסיטת סאו פאולו ובשנת 1976 סיימה תואר שני באסטרונומיה. בארביי מספרת שתחת השלטון הצבאי בברזיל באותה תקופה, חברי כיתתה והפרופסורים בפקולטה נכלאו ונעלמו, מה שהשפיע על הקורס והקשה על כתיבת תזה מדעית-אסטרונומית. בשל כך, בארביי עברה לצרפת להמשך לימודיה, שם קיבלה מלגות לימודים שהקלו על לימודיה.[2]
בינואר 1982 סיימה בארביי את הדוקטורט שלה באוניברסיטת סורבון בפריז.
בארביי הייתה חוקרת אורחת במקומות רבים, ובינם: מצפה הכוכבים ליק, קליפורניה, ארצות הברית; המכון לאסטרונומיה, קיימברידג', בריטניה; מצפה הכוכבים האירופי גרצ'ינג ביי, מינכן, גרמניה. בנוסף, בארביי הייתה חוקרת קבועה במצפה הכוכבים בפריז בין השנים 1977 ל-1982. לאחר מכן עבדה במצפה הכוכבים האירופאי הדרומי ושם ביצעה כ40 משימות ותצפיות כחוקרת ראשית.
בפברואר 1987 חזרה לאוניברסיטת סאו פאולו למכון לאסטרונומיה, גיאופיזיקה ומדע אטמוספירי, עשתה תואר בהוראה ובשנת 1997 מונתה לפרופסור מן המניין.
בשנת 1992 הייתה נשיאת האגודה האסטרונומית הברזילאית.
משנת 2003 ועד שנת 2009 עבדה בתור סגנית נשיא באיחוד האסטרונומי הבין לאומי, אחרי שהייתה נשיאה של ועדה בנושא ספקטרום כוכבים וכמו כן נשיאה את מחלקה בנושא כוכבים. היא היית הברזילאית הראשונה בתפקיד הזה.[3]
בשנת 2009 זכתה בארביי בפרס L'ORÉAL-UNESCO לנשים במדע.
פרס זה מוענק מדי שנה לחמש נשים, אחת מכל אזור עולמי (אפריקה והמדינות הערביות, אסיה, אירופה, אמריקה הלטינית וצפון אמריקה) כהוקרה על הישגיהן המדעיים.
על הפרס אמרה: "זה כבוד להיות מוכרת על ידי ארגון כל כך ממוקד בחינוך וקידום נשים במדע".[4]
מחקרה המדעי
מאמרה הראשון עסק בכוכב בשם HD 76932. בארביי חישבה את הטמפרטורה שלו ואת הרכב החומרים הכבדים בו. מאז היא עוסקת באותו התחום.
בשנת 1978 בארביי עברה לצרפת והצטרפה לקבוצת המחקר של רוג'ר קייר במצפה הכוכבים בפריז. מחקריה התמקדו בכמות היסודות פחמן, חנקן וחמצן בכוכבים עתיקים המגיעים עד לגיל של 12 מיליארד שנים. מחקרה אפשר שיחזור של מבנה הגלקסיה מראשית היווצרותה ועד ימינו.
בשנת 1988 פרסמה בארביי מאמר בנושא נוכחות פחמן, חנקן וחמצן בכוכבים קרים יחסית. היא הראתה שלכוכבים בהילה של שביל החלב יש עודף חמצן בתוכם. חמצן מיוצר רק בכוכבים מסיבים מאוד שיהפכו לסופרנובות מסוג 2. זו הייתה העדות הראשונה של יצור אלמנטים כבדים בהילה של שביל החלב.
בין השנים 2001 ל-2005 בארביי מילאה תפקיד חשוב בתוכנית המחקר הבינלאומית עוסקת בהיווצרות הכוכבים הראשונים, בראשות המצפה האירופי הדרומי (ESO). בין ממצאי המחקר, התגלה הכוכב העתיק ביותר באותה תקופה, CS 31082-001. זו הייתה הפעם הראשונה שהתגלה אורניום בכוכב מחוץ למערכת השמש. התפרקות האורניום מקלה את חישוב גילו של הכוכב בגלל דעיכת האורניום. החישוב הראשוני אמר כי הכוכב בן 14 מיליארד שנה. קבוצת מחקר אחרת משוודיה חישבה מחדש את גילו, וגילתה כי הוא בן 12.5 מיליארד שנים עם טווח שגיאה של 2 מיליארד שנים. מאמר זה פורסם בעיתון Nature וצוטט פעמים רבות. כוכב זה יכול להיות מהדור הראשון של הכוכבים.
ניתן לדעת אם כוכב הוא מדור שני ומעלה לפי ריכוז המתכות שבו וסוגן.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.jpg)
