באר שבע הגלילית

באר שבע הגלילית
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°55′52″N 35°25′03″E / 32.931111°N 35.4175°E / 32.931111; 35.4175
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

באר שבע הגלילית (בערבית: חירבת אבו שבע) הייתה עיירה קדומה על גבול הגליל העליון והגליל התחתון, בסמוך לצומת שבע ולכפר חנניה, 8 ק"מ דרומית מערבית לצפת.

העיירה, שהתפרסה עד לאזור צומת שבע, נבנתה על גבעה תלולה המתנשאת לגובה של יותר ממאה מטרים מעל בקעת בית הכרם, וחולשת על הדרך מעמק עכו לגליל (כיום כביש 85). התיישבות במקום התקיימה מתקופת הברזל עד לתקופה הרומית, אך נמצאו באתר גם ממצאים מהתקופה הביזנטית. ייתכן כי שמו של היישוב נובע מבארות מים שהיו בסביבתו. על שם היישוב נקראת צומת שבע (צומת חנניה) ונחל שבע (סב') הסמוך.

במקרא

העיר אינה מוזכרת באופן מפורש בתנ"ך (אם כי היו ששייכו אליה אזכורים של באר שבע המקראית[1]), אך ייתכן וקיומה רמוז בו. בספר מלכים א'[2], מסופר כי אליהו נס לעיר באר שבע כאשר ברח מפני איזבל: "וַיָּבֹא בְּאֵר שֶׁבַע אֲשֶׁר לִיהוּדָה". מן הביטוי "אשר ליהודה" מסיקים החוקרים כי הייתה עיר נוספת שנקראה בשם באר שבע מחוץ לתחומי ממלכת יהודה, ולכן ביטוי זה נדרש לשם הבהרה. ביטוי זהה מוזכר בקשר לעיר בית שמש[3] שביהודה, ואכן, ערים נוספות בשם בית שמש היו בנחלת שבט נפתלי[4][5] ובנחלת שבט יששכר[6] בצפון הארץ. ביטוי זה חוזר גם בהקשר לעיר שוכה שביהודה[7], על מנת להבדילה מהעיר שוכה[8] שבשרון[8].

היסטוריה

בתקופה הישראלית ובתקופה ההלניסטית התקיים במקום כפר קטן.

בתקופה הרומית, היישוב הפך לעיירה גדולה, שנמנית ברשימת היישובים שאותם ביצר יוסף בן מתתיהו כחלק מההכנות למרד בשנת 66 לספירה: "ובדעתו, כי הרומאים יעלו על ארץ ישראל דרך הגליל, בִּצּר את כל משגבי הארץ, את יודפת ואת באר־שבע..." (מלחמות היהודים ב', כ', ו'), "ביצרתי גם ערים אחדות בגליל התחתון...ובאר שבע...במקומות האלה אצרתי צורכי אוכל לרוב וגם נשק לביטחון לימים הבאים" (ספר חיי יוסף לז'). למרות זאת, הרומאים הצליחו להחריב את העיר ולהרוג את יושביה בסופו של דבר. כיום בפסגת הגבעה קיימים שרידי מבנים, שייתכן כי הם שרידי המבצר שבנה יוסף בן מתתיהו.

יוסף בן מתתיהו מציין את האתר כאחד מגבולות הגליל העליון[9] בדומה לחז"ל שמיקמו את גבול זה באזור כפר חנניה הסמוך[10].

העיר ירדה מגדולתה כבר בתקופה הרומית, אך באתר נמצאו גם ממצאים מהתקופה הביזנטית. לפי טענת חלק מהחוקרים, היישוב המשיך להיות מאוכלס עד המאה השלישית, אך אוכלוסייתו הלכה והידלדלה החל מהמאה הראשונה לספירה[11].

חפירות באתר

  • האתר נחפר לראשונה בשנת 1873. בשנת 1985 נערכה במקום חפירה נוספת והתגלה שטח מבוצר שגודלו 60–70 דונם. עובייה של החומה הצפונית היה 2.8 מטרים והיו בה שלושה מגדלים. החומה המזרחית הייתה בנויה בצורת זיגזג. בשנת 2000 ו-2004 התקיימו במקום חפירות נוספות. המכון לארכאולוגיה גלילית ביצע סקר בבית הקברות היהודי העתיק במקום. באתר התגלו חרסים רבים מתקופות היסטוריות שונות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא באר שבע הגלילית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המרכז לחקר המורשת התורנית בגליציה ובוקובינה
  2. ^ מלכים א', פרק י"ט, פסוק ג'
  3. ^ מלכים ב', פרק י"ד, פסוק י"א
  4. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק ל"ח
  5. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ג
  6. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק כ"ב
  7. ^ ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק א'
  8. ^ 1 2 ספר מלכים א', פרק ד', פסוק י'
  9. ^ מלחמות היהודים, ספר ג', 40-39, בתרגום ליזה אולמן, הוצאת כרמל, ירושלים, תש"ע.
  10. ^ משנה, מסכת שביעית, פרק ט', משנה ב'.
  11. ^ לפי ליבנר, באתר הושבילים