אתנולוגיה (Ethnology מיוונית: Εθνολογία) היא ענף של אנתרופולוגיה שעוסק בהשוואה בין אמונות ומנהגים של חברות שונות. בין מטרותיה נמנות שחזור ההיסטוריה האנושית וניסוח חוקים על תרבויות, על שינויים תרבותיים ועל הכללות לגבי טבע האדם.
מחקרים אתנולוגיים מבוססים בדרך כלל על ממצאים אתנוגרפיים.
תולדות האתנולוגיה
אדם פרנץ קולאר, בשנת 1779.
המונח "אתנולוגיה" הומצא בשנת 1783 על ידי החוקר אדם פרנץ קולאר (אנ'), זמן קצר לפני מותו. בספרו "ההיסטוריה והחוק של ממלכת הונגריה" שיצא לאור בווינה כתב: "אתנולוגיה היא מדע העמים והאומות, מחקר שבו מלומדים מעמיקים את ידיעותיהם לגבי המוצא, השפות, המנהגים והמוסדות של אומות שונות, ולאחר מכן גם לגבי מולדתם וארצם, כדי להיות מסוגלים להבין טוב יותר את העמים והאומות בתקופתם."
בין מטרות האתנולוגיה נמנים שחזור ההיסטוריה האנושית, גילוי מכנים משותפים אוניברסליים לתרבויות שונות (כמו למשל הטאבו על גילוי עריות), זיהוי שינויים תרבותיים, וגיבוש כללים המזהים את "טבע האדם", מושג מרכזי באתנולוגיה. על מושג זה נמתחה ביקורת מאז המאה ה-19 על ידי פילוסופים שונים, בהם הגל, מרקס, וגישת הסטרוקטורליזם.
חקר העמים החל כבר במאה ה-15, בתקופה של מסעות מוקדמים ליבשת אמריקה, על ידי חוקרים אירופאים שניסו להבין את העמים החדשים שהתגלו להם. הם גיבשו את המונח "העולם המערבי" כנקודת מבט מרכזית, ומי שמחוצה לו כונה "אחר". אנשי המערב היו בעלי "ציוויליזציה", בני תרבויות אחרות שנאבקו נגד השפעת המערב כונו "ברברים", ומשתפי פעולה עם האירופאים כונו "פרא אציל".
במהלך המאה ה-20 אומצו מושגים מורכבים יותר בתחום האתנולוגיה, בעיקר בזכות מחקריהם של קלוד לוי-שטראוס וז'אן רוש. לוי-שטראוס טען כי התפיסות האתנולוגיות של המאה ה-19 מוגבלות ופשטניות, כי הן מציגות בעיקר דיכוטומיות. כמו כן טען שתרבויות שצברו הון ומשאבים מתנשאות על תרבויות אחרות. הוא אימץ גישה אוניברסליסטית הגורסת שקיים מכנה משותף המהווה בסיס לכל התרבויות האנושיות, כמו למשל התנגדות לגילוי עריות. בהקשר זה הזכיר מאמר מהמאה ה-16 בו הצביע מישל דה מונטן על התנגדות לקניבליזם כדוגמה מוקדמת לאוניברסליזם. אולם גישת האוניברסליזם נתקלה בביקורת מצד הוגים חברתיים רבים, בהם קרל מרקס, פרידריך ניטשה, מישל פוקו, ז'אק דרידה, לואי אלתוסר וז'יל דלז.
האתנולוגיה היא מדע בין-תחומי המקיף כמעט את כל הנושאים החברתיים-מדעיים כתחומי מחקר, ומשתלבים בהם תחומי מחקר נוספים כמו סטטיסטיקה או פרמקולוגיה. שיטות המחקר מיועדות לאפשר השוואה בין תרבויות שונות בתקופות שונות ובמיקומים שונים, ולהבין את ההשפעה ההדדית בין תרבויות שונות, כמו גם בתוך כל תרבות כשלעצמה.
