ארתור פהר (בהונגרית: Fehér Artúr; בודפשט, 22 בינואר 1886[1] – בודפשט, 15 בנובמבר 1945)[2] היה שחקן יהודי-הונגרי, רסיטליסט. גיסו היה הכנר ינה לנר. הוא ערך מופעים רבים ומצליחים ביותר ברחבי אירופה, שיחק בתיאטרון, בקולנוע וכתב ספרים.
ביוגרפיה
ארתור פהר נולד במשפחה יהודית כבנם של ברנאט פהר, סוחר כובעים, ולסאלי בוקסהורן. בשנת 1907 סיים את לימודיו בבית הספר למשחק של "איגוד השחקנים הלאומי".
לאחר מכן, עבד כפרפורמר עצמאי וכאמן דקלום. בתחילת הדרך היה שחקן אופי, אחר כך שחקן-זמר ולאחר מכן המשיך תפקידו להתרחב. כמבצע, השיג הצלחה עם פרשנויות הסגנון האישי שלו. הוא שיחק גם בווינה, בברלין, בפריז ובפראג, שם ארגן ערבי הופעה בהונגרית ובגרמנית.
בממלכת הונגריה הוא השמיע לראשונה את המשוררים העבריים והופיע תדיר באירועי תרבות יהודיים. ספריו בשם "הבמה" ו"נודד השירים" (Pódium és Versek Vándora) פורסמו ב-1941, והם עוטרו באיוריו של הוגו שייבר.[3]
בתקופת השואה היה חלק ממבצע אומנים של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך.
אשתו הייתה השחקנית מרגיט לנר (להנר) (1887–1945), לה נישא ב-20 בנובמבר 1913 בבודפשט.[4] עדי החתונה שלהם היו דז'ה מרקוש ואדולף מראי.
הוא קבור בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (33-1-7).
פילמוגרפיה נבחרת
בתיאטרון
בקולנוע
- בשקם (1914) האיכר מרטון
- מי הוא? (1918)
- שיר הדמעות (1931, קצר)
ספריו
- פודיום (ספרינגר, 1941)
- נודד השירים (1941)
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים