ארמין בראט, (במקור פרוינד,[1] בהונגרית: Barát Ármin; אילאבה, 7 ביולי 1860[2] – בודפשט, 26 בפברואר 1937)[3] [4] היה סופר יהודי-הונגרי, עיתונאי, מתרגם, בעל תואר "יועץ חצר המלך" (1905).[5]
ביוגרפיה
ארמין פרוינד החל את דרכו כעיתונאי בעיר ארד, ולאחר מכן עבר לטימישוארה כמנסח והפך לעורך של "טמשווארר צייטונג" (Temesvarer Zeitung), עיתון בשפה הגרמנית שהופיע בעיר במשך כ-100 שנים, בין השנים 1852 ועד 1948. בין השנים 1905–1915 עבד בלשכת העיתונות של משרד ראש הממשלה בבודפשט ובין השנים 1911–1915 עמד בראשה. הוא פרש לגמלאות ב-1915. בראט היה חבר מייסד של "אגודת העיתונאים הלאומית של עיתונאי ערי השדה" ושל "אגודת יאנוש אראן" בטמשוואר והוא המשיך בעבודתו העיתונאית בהונגרית ובגרמנית. הוא תרגם את שיריהם של היינריך היינה ושל ניקולאוס לנאו להונגרית ואת שיריהם של יאנוש אראן, יוז'ף קיש ומיהאי טומפה לגרמנית.
משפחתו
בראט שנולד במשפחה יהודית הוא בנם של מור פרוינד ושל פאולה טדסקו. אשתו הייתה יוליאנה רוט (1856–1939).[6]
ילדיהם היו בלה בראט (1888–1945), אדריכל, סופר והיסטוריון אמנות, ואירן בראט (1890–1972) רופאת ריאות ופאולה בראט מורה.
עבודותיו העיקריות
- גיבוש משחק הבמה ההונגרי בטימישוארה (טימישוארה, 1896)
- חמישים שנות ההיסטוריה של בנק החיסכון הראשון בטימישוארה . 1846–1895. עם אגושטון שטולץ (טימישוארה, 1896, פורסם גם בגרמנית)
- Zwanzig Tage in Paris. Reise- und Austellungs-Skizzen (Temesvár, 1901) (עשרים ימים בפריז)
- Die königliche Freistadt Temesvár. Eine monographische Skizze (Temesvár, 1902)
- Von der Nordsee bis zum Bosporus (Temesvár, 1906 (מהים הצפוני עד לבוספורוס)
תרגומיו
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
