PROFILPELAJAR.COM

אירן בראט
Barát Irén
	אין תמונה חופשית
לידה	15 ביולי 1890; טימישוארה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	18 בינואר 1972 (בגיל 81); בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית
מקום קבורה	בית הקברות פרקשרטי בבודפשט
לימודי רפואה	אוניברסיטת אטווש לוראנד
תפקידים	רופאה, רופאת ריאות
פרסים והוקרה	פרס הרפובליקה העממית ההונגרית (1970); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;

אירן בראט (במקור פרוינד, בהונגרית: Barát Irén; טמשוואר, 15 ביולי 1890 – בודפשט, 18 בינואר 1972)^[1] הייתה רופאה יהודייה-הונגרייה, פולמונולוגית, זוכת פרס המדינה (1970). אחותו של בלה בראט (1888–1945) שהיה אדריכל והיסטוריון אמנות.

קורות חיים

אירן בראט נולדה במשפחה יהודית כבתם של ארמין בראט (1860–1937) עיתונאי ומתרגם ושל יוליאנה רוט (1856–1939). את לימודיה התיכוניים השלימה בחלקו בעיר הולדתה ובחלקו בבודפשט. היא קיבלה את תואר הדוקטור לרפואה מאוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ב-1914 וכמה שבועות לאחר מכן פרצה מלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה הגישה מועמדות לתפקיד ונסעה לז'ילינה, שם אישטוואן רוסניאק (לימים נשיא האקדמיה ההונגרית למדעים) היה הבוס שלה. כסטודנטית עבדה במכון לאנטומיה, לאחר מכן בפיזיולוגיה, ולבסוף במחלקה לפתולוגיה לצד אדן קרומפכר. מ-1917 עד 1924 הייתה תחילה מתמחה ולאחר מכן מרצה במרפאה הפנימית בראשות שאנדור קוראני ומ-1924 עד 1970, עד פרישתה, הייתה הרופאה הראשית של בית ההבראה על שם אליזבת, נסיכת בוואריה בבודקסי (כיום שמו המכון הלאומי לשחפת ולפולמונולוגיה על שם קוראני). בין 1934 לבין 1971 הייתה מזכיר (ה) איגוד הרופאים ההונגריים לשחפת, בין השנים 1958 לבין 1964 הייתה נשיאת קבוצת טוברקולוזה (TBC) ושל האגודה לשחפת ולריאות (1964–1969).

אירן בראט הייתה אחת הדמויות המובילות בתחום מחלות הריאות בהונגריה.

עבודותיה העיקריות

במקור:

Az ascorbinsav a tuberkulózis kezelésében. (Orvosképzés, 1936)
Streptomycin kezelés alatt fellépett meningitis tuberculosa (Orvosok Lapja, 1949)
A felnőttkori primär és postprimär tuberkulózis (Budapest, 1950)
Isonikotinsäure hydrozid in der Behandlung der Tuberkulose (Therapia Hungarica, 1953)
Adatok a friss tüdőfolyamatok hármas antituberkulotikus kezeléséhez. Bárász Zoltánnal. (Tuberkulózis, 1960)
Tüdőadenomatosisról egy eset kapcsán. Gyenei Ivánnal. (Tuberkulózis és Tüdőbetegségek, 1962)

בתרגום:

חומצה אסקורבית בטיפול בשחפת. (חינוך רפואי, 1936)
שחפת של דלקת קרום המוח במהלך טיפול בסטרפטומיצין (עיתון הרופאים, 1949)
שחפת ראשונית ופוסט-ראשונית למבוגרים (בודפשט, 1950)
Isonicotine Hydroside בטיפול בשחפת (Therapia Hungarica, 1953)
נתונים לטיפול אנטי שחפת משולש בתהליכי ריאות טריים. עם זולטן באראס. (שחפת, 1960)
על אדנומטוזיס ריאתי במקרה אחד. עם איבאן ג'נאי. (שחפת ומחלות ריאה, 1962)

פרסים והוקרה

רופאה מצוינת (1952)
מדליית הצטיינות לעבודה סוציאליסטית (1956)
מסדר הצטיינות העבודה דרגת זהב (1970)
מדליית הזיכרון פרידייש קוראני (1963)
פרס המדינה (1970)

לקריאה נוספת

Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János
Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. ISBN 963-05-2500-3
Gách Marianne. „Egy óra dr. Barát Irénnel”, Béke és Szabadság, 1954. december 15. (Hozzáférés ideje: 2021. április 12.)
Névpont. Szerk. Kozák Péter