אריך מוספלדט (בגרמנית: Erich Muhsfeldt; 18 בפברואר 1913 – 28 בינואר 1948) היה חייל אס אס בדרגת אובר-שארפיהרר, פושע מלחמה נאצי ומש"ק באס אס בזונדרקומנדו במחנות ההשמדה אושוויץ ומיידנק במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא נעצר, נשפט על ידי בית דין גבוה לצדק במשפט אושוויץ הראשון בשנת 1947 בקרקוב ונידון למוות בגין פשעים כנגד האנושות.
זוועות מלחמת העולם השנייה
בשנת 1933 הצטרף מוספלדט לאס אה, וב-1939 למפלגה הנאצית. הוא שירת במחנה אושוויץ עוד משנת 1940, תחילה כראש קבוצת אסירים ולאחר מכן כראש בלוק. הוא נשלח למחנה מיידנק ב-15 בנובמבר 1941. היה מעורב בהוצאה ההמונית להורג בירי באסירים שנותרו במחנה בפעולה שנודעה כ"אקציית חג הקציר". באקציה זו נורו למוות ביום אחד קרוב ל-43,000 אסירים בשלושה אתרים שונים של המחנה. לאחר שמחנה מיידנק חוסל, מוספלדט חזר למחנה אושוויץ ופיקד בו על יחידות הזונדרקומנדו בקרמטוריום 2 ו-3 שבאושוויץ-בירקנאו.
מוספלדט היה בעל קשר יוצא דופן עם הפתלוג הרומני-הונגרי ד"ר מיקלוש ניסלי, שנכפה עליו לבצע נתיחות בגופות הקורבנות על ידי ד"ר יוזף מנגלה. ניסלי שרד את המלחמה ובהמשך העיד על שהתרחש באושוויץ. ניסלי תיאר מקרה אחד שבו מוספלדט הגיע אליו לבדיקה שגרתית לאחר שירה באחורי ראשם של שמונים אסירים קודם לשריפתם בכבשן. ניסלי ציין שלחץ הדם של מוספלדט היה גבוה, והוא שאל אותו אם הדבר קשור לעלייה "בתנועת" האסירים, כלומר אם העלייה בכמות המשלוחים החדשים למחנה הובילה לכך. מוספלדט ענה בכעס שהדבר לא שינה לו אם ירה באסיר אחד או בשמונים. הוא הוסיף ואמר שאם לחץ הדם שלו גבוה מדי זה מפני שהוא שתה יתר על המידה.
עם סוף המלחמה נעצר מוספלדט והועמד למשפט בפני בית דין גבוה לצדק בקרקוב בשנת 1947. הוא הורשע ברצח המונים, נידון למוות והוצא להורג בתלייה ב-28 בינואר 1948 בכלא מונטלופיך.[1] גופתו הועברה למכון האנטומיה של אוניברסיטת קרקוב, בה שימשה עזר חזותי לסטודנטים.[2]
בעת שירותו ב"יחידות גולגולת המת" של האס האס היה מוספלדט נשוי ואב לילד. גורלם של אשתו ובנו אינו ידוע בוודאות, אם כי לדבריו של ניצול השואה ד"ר מיקלוש ניסלי, האישה נהרגה במהלך הפצצה אווירית, ובנו נשלח לחזית הרוסית.
מוספלדט הוכר לראשונה לציבור הרחב דרך דרמת מחנה הריכוז "האזור האפור", בה גילם אותו הארווי קייטל. הסרט המבוסס על זכרונותיו של מיקלוש ניסלי, שכפי שנאמר, שוחח איתו לעיתים קרובות ולכן זה האחרון הכיר אותו.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
