הוא נולד בשנת 1972 בשם ארי מיכאל בירשול בעיר ארהוס שבדנמרק להורים נורווגים. לאורך ילדותו משפחתו גרו במקומות שונים ברחבי נורווגיה ומחוץ לנורווגיה עד שהיא השתקעה בשנת 1978 בעיירה הנורווגית מוס. בילדותו פיתח עניין בספרות ובאמנויות. בן למד היסטוריה ודת באוניברסיטת אוסלו, וקיבל שם בהמשך תואר ראשון.
בשנת 1996 שינה את שמו לארי בן כאשר בחר להשתמש בשם המשפחה של סבתו מצד אמו לפני נישואיה.
בשנת 1999 פרסם את אוסף הסיפורים הקצרים "Trist som faen" ("עצוב באופן מחריד"), אשר זכה לשבחי המבקרים והצליח למכור קרוב ל-100,000 עותקים. לאחר נישואיו לנסיכה מרתה לואיז הוא פרסם לאורך השנים ארבעה רומנים, שני אוספי סיפורים קצרים נוספים ומחזה. סגנונו הספרותי שילב לעיתים קרובות אלמנטים אוטוביוגרפיים.
בשנת 2002 יצר סרט תיעודי על מלחמת אפגניסטן והופיע במספר סרטים קומים. בנוסף, בשנת 2011 הוא הנחה את סדרת הטלוויזיה עטורת הפרסים "Ari og Per", ומשנת 2013 ועד מותו הוא היה פעיל כאמן חזותי, ושאב השראה רבה מזרם הנאו-אקספרסיוניזם ומאמנים כמו ז'אן-מישל בסקיה.
חיים אישיים
בן התחתן עם הנסיכה הנורווגית מרתה לואיז ב-24 במאי 2002. לזוג נולדו לאורך השנים שלוש בנות - מוד אנג'ליקה, לאה איזדורה ואמה טלולה. הם חיו לאורך השנים במקומות שונים, כולל לונדון וניו יורק, לפני שהם נפרדו לבסוף ב-2016 והתגרשו ב-2017.
ב-25 בדצמבר 2019 בן התאבד בביתו בלומדאלן בהיותו בן 47. לאורך שנותיו האחרונות בן סבל מאלכוהוליזם והתמודדות עם בעיות נפשיות. בזמן מותו בן היה מערכת יחסים עם עורכת הדין אבה ריש היילמן.
הלווייתו נערכה בקתדרלת אוסלו ב-3 בינואר 2020 והוא נקבר בבית הקברות Vår Frelsers gravlund באוסלו.
