PROFILPELAJAR.COM

ארביד רוטגר פרדריקסון פוסה
Arvid Rutger Fredriksson Posse
	ארביד פוסה בשנות התשעים של המאה ה-19
לידה	15 בפברואר 1820; הלסינבורג, שוודיה
פטירה	24 באפריל 1901 (בגיל 81); סטוקהולם, שוודיה
שם מלא	ארביד רוטגר פרדריקסון פוסה
מדינה	שוודיה
מקום קבורה	Snårestad cemetery
השכלה	אוניברסיטת לונד
מפלגה	מפלגת האיכרים
בת זוג	אמליה דה לה גרדי ; אבה הגרפליכט
	19 באפריל 1880 – 13 ביוני 1883; (3 שנים)
מונרך בתקופה	אוסקר השני
	→ לואיס ירד דה יר קרל יוהאן תיסליוס ←
פרסים והוקרה
	אות מסדר כוכב הקוטב - מפקד הצלב הגדול (1 בדצמבר 1876); מפקד במסדר כוכב הקוטב (3 ביולי 1866); מסדר כוכב הקוטב - אביר מדרגה שנייה (28 בינואר 1862); המסדר המלכותי של השרפים ;

הרוזן ארביד רוטגר פרדריקסון פוסה (בשוודית: Arvid Rutger Fredriksson Posse;‏ 15 בפברואר 1820 – 24 באפריל 1901) היה ראש ממשלת שוודיה בין השנים 1880 – 1883.

ראשית חייו

ארבי דפוסה נולד בטירת רוזנדל, שבהלסינבורג, אז במחוז מאלמהוס (Malmöhus), כבנם של הרוזן פרדריק פוסה ושל הברונית מגדלנה שרלוטה בנט. ב-1835 הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת לונד וב-1840 הוא סיים תואר במשפטים. באותה שנה הוא החל להתלמד בבית המשפט לערעורים של סקונה ובלקינה ובאותה תקופה הוא עבד הן בבתי המשפט של המחוזות ובבית המשפט לערעורים. מאוחר יותר הוא מונה להיות עוזרו של השופט המחוזי וב-1846 הוא מונה להיות פקיד בבית המשפט לערעורים.

ב-1847 הוא מונה לכהונת שופט. ב-1849 עזב פוסה את השירות הציבורי, השתקע מחדש באחוזת שרלוטלונד והקדיש את זמנו לחקלאות, ליזמות ולפוליטיקה מקומית. בשנים 1865 – 1868 הוא שימש כנשיא המועצה של מחוז הולדתו.

קריירה פוליטית

פוסה החל את הקריירה הפוליטית שלו כחבר בבית האצולה (Riddarhuset) של הפרלמנט שכיהן בשנים 1856 – 1858. לאחר מכן הוא כיהן כיושב ראש ועדת הבנקאות. בפרלמנט שכיהן בשנים 1862 – 1863 הוא היה יושב הראש של ועדת ההקצאות, שם הוא היה תומך נלהב של עקרונות הסחר החופשי, עקרון בו הוא יחזיק כל ימי חייו. במהלך מושב פרלמנט זה הוא התנגדת נחרצות לתיקונים שהוצעו בחוק הממשל העצמי המקומי שנגעו למגבלות על הקצאת הקולות של בעלי האחוזות הגדולות. בין שאר הדברים הוא חשש שהתיקונים, אם יאומצו, עלולים להכשיל את הרפורמה שהוצעה בשיטת ההצבעה.

פוסה לא תמך גם ברפורמה בשיטת ההצבעה, והיה אחד המתנגדים המושבעים לה ובפרלמנט של 1865 – 1866, כאשר שימש כיושב הראש של ועדת ענייני הממשל, הוא צפה ששוודיה תחווה עתיד בלתי מאושר עם הרפורמה תיושם. בין שאר הדברים, הוא חשש ששיטת ההצבעה החדשה תיתן כוח רב מדי בידי בעלי האינטרסים החקלאיים, שעד מהרה ישכחו "את הדברים הרבים שעליהם לחיות מעליהם ומצדם". על אף הצהרה זו, בישיבה הראשונה של הריקסדאג של 1867, היה פוסה לדוברו של הלובי החקלאי, ולמעשה הפך למנהיג הבלתי מעורער של בית הנבחרים. מקבוצה זו נוצרה "מפלגת האיכרים" (Lantmannapartiet), כשפוסה משמש כמנהיגה ושהייתה מפלגת האופוזיציה לממשלה. במשך כמה שנים נותר פוסה ללא ספק האישיות הבולטת ורבת העוצמה ביותר בפרלמנט, אף אם לא כריזמטית במיוחד.

בשנים 1867 – 1881 היה פוסה חבר בית הנבחרים. בין השנים 1867 – 1875 הוא שימש כיושב ראש הוועדה לענייני הממשלה. ב-19 באפריל 1880 הוא נבחר לתפקיד ראש ממשלת שוודיה בעקבות התפטרותו של לואיס ירד דה יר. בנוסף היה פוסה שר האוצר מה-7 בדצמבר 1880 ועד ה-8 במרץ 1881.

ראש הממשלה

עם תחילת כהונתו כראש הממשלה היה על פוסה לפתור את הסוגיות החשובות שהיו על סדר היום הציבורי מאז הרפורמה הפרלמנטרית. הסוגיות נגעו לביטולם של "מערכת ההקצאה" (indelningsverket, לגיוס חיילים לצבא) ושל מסי הקרקעות (grundskatter) כחלק מארגון מחדש של המערכת הצבאית של שוודיה. נראה היה שיש סיכוי טוב לביצוע המהלכים הללו מאחר שהייתה אמונה שניתן יהיה לסמוך על תמיכה מוותיקי המפלגה ממתנגדי הממשלה הקודמת. מונתה וועדה גדולה לטיפול בסוגיות אלו. בפרלמנט של 1883 הגישה ממשלתו של פוסה את הצעותיה בנושא. הם הבטיחו ביטול הדרגתי של מיסי הקרקעות ושל ההקצאות לצבא. בתמורה ביקש פוסה שהפרלמנט יאשר את הצעת הממשלה להקמת צבא המבוסס בחלקו על חיילי קבע שגיוסם יהיה על בסיס התנדבותי וישולם להם שכר מהמדינה ובחלקו יהיה מבוסס על גיוס חובה. אף על פי כן, התעקשותו של הבית העליון על שימורה של מערכת ההקצאות, ואולי חשוב יותר מכך, הקיצוצים התקציביים שהוצעו על ידי מפלגת האיכרים, הובילו לסדרה של סערות פוליטיות ולתבוסתו של פוסה שבעקבותיה הוא התפטר ב-13 ביוני 1883 מתפקידו כראש הממשלה. לאחר מכן הוא מונה להיות נשיא בית המשפט המנהלי לערעורים, תפקיד שאותו מילא עד 1889.