אפרים פיטל נולד בקזחסטן ב-1944 למשפחה בת יהדות פולין אשר נמלטה לעומק ברית המועצות במהלך מלחמת העולם השנייה לאחר תחילת מבצע ברברוסה. לאחר המלחמה שבה המשפחה לפולין לאחר מסע ארוך בשטחי ברית המועצות, בדומה למסעם של מאות אלפי רפטריאנטים אשר עשו דרכם בחזרה לפולין.[1] מפולין עלתה המשפחה לישראל. אפרים גדל ביפו וב-1954 הצטרף לקבוצת הילדים של מכבי יפו, ביחד עם בלפור גולדברג, מוצי ליאון, אברהם מעודד ודיקו הרה.
מכבי יפו
בראשית עונת 1961/1962 בליגה הלאומית העלה אותו המאמןואסיל ספאסוב לקבוצה הבוגרת.[2] הוא הוצב כקיצוני כנף בשני האגפים, השמאלי והימני. משחקו הראשון היה ב-19 בנובמבר1961 מול מכבי תל אביב. בתולדות עונה זו מוכר המשחק כ-"המשחק שהופסק". באותה עת אסור היה לבצע חילופי שחקנים במהלך המשחק. במשחק שהיה אגרסיבי הובילה יפו 1–2, בדקה ה-65 נותרה מכבי תל אביב עם 6 שחקנים פעילים והשופט זהר שרק לסיומו של המשחק. בסך הכל הופיע פיטל בארבעה משחקי ליגה בעונה זו, ובסיומה סיימה יפו במקום השני כסגנית האלופה הפועל פתח תקווה. בעונת 1963/1964 בליגה הלאומית תחת המאמן נוטקו ולב סיימה יפו כסגניתה של האלופה הפועל רמת גן.
בפברואר 1964 במהלך משחק מול הפועל תל אביב נפגע פיטל ב"התנגשות ראשים" עם גדעון טיש, איבד את הכרתו ו"בלע את לשונו". מאמן מכבי יפו נוטקו ולב חילץ את לשונו באמצעות דגל הקרן והציל את חייו. פיטל הובהל לבית החולים ושם התאושש.[3][4] משחקו האחרון בשורות מכבי יפו היה ב-25 בפברואר1968, בשלהי עונת 1966/1968 בליגה הלאומית, "העונה הארוכה". פיטל ביקש לסיים את דרכו במכבי יפו ונכנס להסגר. בסך הכל הופיע ב-92 משחקי ליגה בשורות יפו, ובהם כבש 9 שערים.[5]
לאחר פרישתו מעולם הכדורגל היה אפרים פיטל סוכן ביטוח. הוא התגורר ביהוד, היה נשוי לחיה והם היו הורים לארבעה ילדים. אפרים פיטל הלך לעולמו ב-2004 לאחר התמודדות עם מחלת הסרטן והוא בן 60. הובא למנוחות בבית הקברות ביהוד.
