ואסיל ספאסוב נולד בכפר בורובו הסמוך לסופיה למשפחה קשת יום, ובילדותו היגרה משפחתו לסופיה. בנעוריו החל לשחק כדורגל וב-1940 הוחתם בקבוצת לבסקי סופיה. ב-1949 עבר לשחק בקבוצת אקדמיק סופיה, לקראת תחילת לימודיו האקדמיים. הוא הוסמך במשפטים באוניברסיטת סופיה ולאחר לימודיו שב ללבסקי סופיה לעונה אחת ולאחריה פרש ממשחק פעיל. ביחד עם לבסקי סופיה זכה ב-5 תוארי אליפות הליגה הבולגרית וב-4 גביעים. לאחר "שתלה את נעליו" אימן את קבוצת לבסקי סופיה בין השנים 1953 - 1955 ולאחר מכן בין 1957 - 1959 אימן את אקדמיק סופיה.[2]
באוגוסט 1959 הגיע לישראל כדי לאמן את מכבי יפו.[3] לאחר סיום עונת 1959/1960 בליגה הלאומית ואף על פי שהקבוצה לא הרשימה, הוחלט להחתים את ספאסוב לעונה נוספת.[4] עם זאת, חל עימות בין ספאסוב לבין חלק מחברי ההנהלה וקבוצות אוהדים אשר היו מאוכזבים מהישגי הקבוצה. ספאסוב עזב את הקבוצה, שב לבולגריה ובמקומו מונה זאב בסרגליק.[5] בעונת 1960/1961 התבססה יפו במרכז הטבלה וסיימה אותה במקום החמישי. בעונת 1961/1962, פנתה הנהלת יפו לספאסוב וביקשה שישוב לאמן את הקבוצה. הוא הוביל אותה למקום השני בליגה הבכירה, שתי נקודות מתחת לאלופה הפועל פתח תקווה. ב-1963 עבר לאמן את מכבי חיפה,[6] ולאחר שנתיים סיים את תפקידו לאור אי הצלחת הקבוצה.[7] ההחלטה לפטר את ספאסוב הובילה לתקרית דיפלומטית בין ישראל לבולגריה. מיופה הכח בצירות בולגריה בישראל איוואן זורלוב כינה את הפיטורין "צעד בלתי ספורטיבי, חסר הגינות, ובלתי אנושי לחלוטין, ובהמשך הוגשה תביעה כספית.[8][9]
ב-1989 הגיע שוב לישראל לאימון מכבי יפו במטרה להעלות אותה מהליגה הארצית בכדורגללליגה הלאומית שהייתה אז הליגה הבכירה. לצידו מונה כעוזר מאמן צ'וצ'קו לוי. בשל מצב בריאותה של רעייתו, נאלץ ספאסוב לעזוב את ישראל לאחר מספר חדשים, ושמואל צ'וצ'קו לוי אימן את מכבי יפו עד לסיומה של העונה.[10]
ואסיל ספאסוב הלך לעולמו בסופיה ב-1996 והוא בן 76 שנים.
