אפלטון (באנגלית: Appleton) היא עיר במדינתויסקונסין שבארצות הברית. אפלטון ממוקמת על נהר פוקס, כ-30 מיל (48 קילומטרים) דרומית-מערבית לגרין ביי ו-100 מיל (160 קילומטרים) צפונית למילווקי. נכון למפקד האוכלוסין מ-2020 התגוררו בעיר כ-75,644 תושבים, מה שהופך אותה לעיר השישית בגודלה בוויסקונסין.
באפלטון פועלים אוניברסיטת לורנס, נמל התעופה הבינלאומי של אפלטון, ושני בתי חולים משמעותיים.
באזור אפלטון התיישבו בעבר אינדיאנים, אשר מסרו את השטח לארצות הברית ב-1836.
המתיישבים האירופאים הראשונים באפלטון היו סוחרי פרוות שתכננו לסחור עם האינדיאנים המקומיים.
ההתיישבות המשמעותית החלה ב-1847. באותה השנה הוקם מכון לורנס, שהפך לאחר מכן לאוניברסיטת לורנס. ב-1853 אוחדו שלושה כפרים קטנים באזור לכדי העיירה אפלטון. ג'ון פ. ג'ונסטון היה ראש העיר הראשון. העיר נקראה על שם סמואל אפלטון מניו אינגלנד, שתרם 10,000 דולר לספריית המכון המקומי.[2][3][4]
בשנת 1853 הוקם מפעל לייצור נייר, מה שתרם באופן משמעותי לפיתוח העיירה החדשה. ב-30 בספטמבר 1882 הוקמה התחנה המרכזית ההידרו-אלקטרית על מנת לספק את צורכי התעשייה המקומית.
באוגוסט 1886 הייתה אפלטון העיר הראשונה בארצות הברית שבה פעלו חשמליות באופן מסחרי ומשגשג. ב-1912 אורות העיר כבר הוארו בחשמל. באפלטון פעל גם הטלפון הראשון בוויסקונסין, והיא הייתה העיר הראשונה שהוארה בנורות הלהט מחוץ לחוף המזרחי.[5]
העיירה הוכרזה כעיר ב-2 במרץ1857,[6] כשעמוס סטורי כיהן כראש העיר הראשון שלה.
ישנה טענה כי הקניון הסגור הראשון בארצות נבנה באפלטון ב-1954. בשנים 1930–1970 אפלטון הייתה "עיירת שקיעה": אפרו-אמריקאים לא הורשו ללון בה,[7] ואף שחור לא חי בתחומי העיר עד 1930.[8] החריגה מהכלל התרחשה ב-1941 עם הזמרת מריאן אנדרסון. אנדרסון הגיעה להופיע באוניברסיטת לורנס, והורשתה ללון באחד המלונות בעיר, אך היא לא הורשתה לאכול ארוחת ערב בפומבי.[9]
נכון למפקד האוכלוסין של 2020,[11] מנתה אוכלוסיית העיר 75,644 תושבים. מספר זה כולל גם 318 אסירים ו-1,275 סטודנטים. צפיפות האוכלוסין היא 1,178.2 נפש לקמ"ר. החלוקה האתנית בעיר היא:
