Joseph William Swynnerton (6 ביולי 1883–ערך בלתי־ידוע)
אנני לואיזה רובינסון סווינרטון (באנגלית: Annie Swynnerton; 26 בפברואר1844 – 24 באוקטובר1933) הייתה ציירת בריטית, הידועה בעיקר בזכות עבודות הדיוקן והסמליות שלה, אך גם הייתה ציירת נופים בעלת יכולת.[1]
ביוגרפיה
ראשית חייה
אנני לואיזה רובינסון נולדה בהולמה, מנצ'סטר בשנת 1844. הוריה היו פרנסיס רובינסון, עורך דין, ואן סנדרסון. לסווינרטון היו שש אחיות. היא יצרה ומכרה תמונות בצבעי מים כדי להוסיף להכנסות המשפחה בתקופה כלכלית קשה. אמילי, אחותה, הייתה גם אמנית.[2]
משנת 1871, סווינרטון התאמנה בבית הספר לאמנות במנצ'סטר. היא זכתה בפרס זהב ומלגה לציורי שמן וצבעי מים. בשנים 1874–1876 לקחה שיעורי אמנות ברומא יחד עם חברתה האמנית, איזבל דאסר. לאחר מכן שתי הנשים למדו באקדמיה ז'וליאן בפריז משנת 1877 עד 1880. סווינרטון הושפעה מיצירותיו של ז'ול בסטיאן-לאפה. היא התגוררה במנצ'סטר בשנת 1880. משנת 1882 התגוררה בלונדון.[3]
אמנות
סווינרטון ציירה דיוקנאות, דמויות, יצירות סמליות.[4]ג'ורג' פרדריק ווטס ואדוארד בורן-ג'ונס היו תומכי הקריירה שלה. לדברי לינדה מוריי, "היא הושפעה רבות מווטס, ורבים מהנושאים שלה היו מהסוג האלגורי או הסמלי שהיו חביבים עליו. הרישום שלה היה סולידי, והיא השתמשה בצבע רענן ושבור, שחיבר אותה עם אימפרסיוניזם." בקטלוג בתערוכה בגלריית טייט נכתב כי "אנני סווינרטון, הייתה אחת הציירות הנועזות ביותר של עירום, ולעיתים קרובות ציוריה זעזעו את הצופים עם דמויותיה המצוירות היטב". עבודותיה של סווינרטון שילבו היבטים של נאו-קלאסיציזם, קדם רפאליזם ואימפרסיוניזם, היא הייתה גם מיומנת בציור ילדים.[5]
קריירה
דאסר וסווינרטון חלקו סטודיו. בשנת 1879 הקימו שתי הנשים את אגודת הציירות של מנצ'סטר שהציעה חינוך לנשים לאמנות תערוכות. סווינרטון ציירה את דיוקנה של דאסר, שהוצג בשנת 1880 באקדמיה המלכותית לאמנויות, והוא ניתן לגלריה לאמנות במנצ'סטר. היא הייתה האישה השנייה שישבה בוועדת תערוכת הסתיו של ליברפול בשנת 1895.
סווינרטון הציגה באקדמיה המלכותית לאמנויות בין השנים 1879 עד 1886 ואז 1902 עד 1934. ג'ון סינגר סרג'נט העריך ורכש את עבודתיה. הוא המליץ לבחירתה בשנת 1922 כאישה הראשונה באקדמיה המלכותית מאז המאה ה-18.[6]
עבודותיה של סווינרטון הוצגו גם בתערוכות לאומיות ובינלאומיות אחרות, בהן אברדין, מנצ'סטר, שיקגו ופיטסבורג.
בשנת 1893, התמונה "פלורנס נייטינגייל" הוצגה בתערוכת נשים בתערוכה העולמית בשיקגו. סווינרטון נכללה בתערוכת "נשים בפריז 1850–1900".
זכויות נשים
היא הייתה תומכת פעילה בתנועת זכויות לנשים באותה תקופה, והייתה חתומה על ההצהרה של האיגוד הלאומי לשוויון זכויות לנשים בשנת 1889. היא לא הייתה 'פמיניסטית' במובן המודרני, או סופרת פעילה, אם כי תמכה בבירור במטרות האלה.[7]
חיים אישיים
היא פגשה את הפסל ג'וזף ויליאם סווינרטון, בשעה ששניהם חיו ברומא. הם התחתנו בשנת 1883 והתגוררו בעיקר ברומא. היה להם סטודיו בשפרד בוש בלונדון. בעלה נפטר בשנת 1910.
ראייתה של סווינרטון הידרדרה בשנותיה המאוחרות. לאחר מות בעלה, היא גרה בצ'לסי, לונדון ורומא, לפני שהתיישבה לבסוף באי האילינג, אנגליה.