אנטרופיית פון נוימן היא הכללה קוונטית של אנטרופיית שאנון הקלאסית. אנטרופיה זו הוצעה בשנת 1932 על ידי ג'ון פון נוימן, במפתיע, לפני ששאנון הגה את האנטרופיה שלו (1948). אנטרופיה זו מכמתת את כמות האינפורמציה במערכת, ואת הקורלציה בין מערכות קוונטיות.
אנטרופיית פון נוימן מתקשרת לקידוד מקור (אנ')- התהליך של קידוד ופענוח מידע.
המטרה של אנטרופיה זו היא לכווץ מידע כדי להפחית את העלות של אחסונו או העברתו.
תאוריה זו נקראת תאוריית קידוד המקור של שאנון[1].
ביטוי מתמטי
במערכות קוונטיות, המתוארות על ידי מטריצת הצפיפות, אנטרופיית פון נוימן מתוארת בצורה הבאה[2]:
ערך זה, בפיזיקה, נותן את הקשר בין מכניקה סטטיסטית-קוונטית ותרמודינמיקה: כאשר מטריצת הצפיפויות תוגדר כך- ( היא פונקציית החלוקה) נקבל את מצב גיבס המתאר סידור מצבים בשיווי משקל תרמודינמי.
נתמקד במרחב הילברט בעל מימד סופי. בהנחה כי המערכת הקוונטית מיוצגת על ידי סידור של מצבים עצמיים , מטריצת הצפיפות, תהא:
עבור המקרה הספציפי בו המצבים המעורבים מהווים בסיס אורתונורמלי למרחב הילברט, נקבל כי מטריצת הצפיפות היא אלכסונית, כך שהערכים העצמיים של הם ואנטרופיית פון נוימן תכתב כך:
כאשר הוא משתנה מקרי עם התפלגות .
במקרה זה אנטרופיית פון נוימן זהה לאנטרופיית שאנון.
במקרה בו המצבים המעורבים אינם אורתונורמליים נקבל כי . ניתן גם להראות כי באופן כללי מתקיים .
^Shanon, C.E (1948). "A mathematical theory of communication". The Bell System Technical Journal. 27 (3): 379–423. doi:10.1002/j.1538-7305.1948.tb01338.x.
^Hiai, F.; D., Petz (1991). "The proper formula for relative entropy and its asymptotics in quantum probability". Communications in Mathematics Physics. 143: 99–114. doi:10.1007/BF02100287.