PROFILPELAJAR.COM

אנדרה מודסט גרטרי
**André Grétry**
לידה	8 בפברואר 1741; Liège, בלגיה
פטירה	24 בספטמבר 1813 (בגיל 72); מונמורנסי, צרפת
שם לידה	André-Ernest-Modeste Grétry
מקום קבורה	פר לשז
מוקד פעילות	ז'נבה, רומא, פריז
מקום לימודים	Fondation Lambert-Darchis
זרם	מוזיקה קלאסית
סוגה	אופרה, אופרה קומית
שפה מועדפת	צרפתית
בן או בת זוג	Jeanne-Marie Grandon (1771–?)
פרסים והוקרה	אביר בלגיון הכבוד (18 בדצמבר 1803)
	פרופיל ב-IMDb

אנדרה ארנסט מודסט גרטרי (בשם מלא בצרפתית: André Ernest Modeste Grétry;‏ 8 בפברואר 1741 – 24 בספטמבר 1813) היה מלחין בלגי, שפעל משנת 1767 ואילך בצרפת.

ביוגרפיה

גרטרי נולד בליאז' לאב מוזיקאי עני. הוא היה נער מקהלה בכנסיית סן-דני. בשנת 1753 היה לתלמידו של ז'אן-פנטלאון לקלרק ובהמשך למד נגינה והלחנה אצל נגן העוגב בסן-פייר דה ליאז', ניקולא רנקן, ואצל אנרי מורו, מורה למוזיקה בכנסיית המכללה של סן-פול. חשיבות רבה יותר, מכל מקום, נודעה להכשרה המעשית שקיבל בהאזנה ללהקת אופרה איטלקית. כאן שמע את האופרות של גאלופי, פרגולזי ואחרים מרבי-האמנים; חוויות אלה הניבו בו את השאיפה להשלים את לימודיו באיטליה. כדי לגייס את האמצעים הדרושים, חיבר בשנת 1759 מיסה, שהקדיש למשרתים בקודש בקתדרלה של ליאז', והכומר הרלי הוא שמימן את נסיעתו לאיטליה במרץ 1759. ברומא פנה ל"קולז' דה ליאז'", שם התגורר במשך חמש שנים ועמל בשקידה על השלמת השכלתו המוזיקלית אצל קאזאלי. שליטתו בהרמוניה ובקונטרפונקט נשארה, על פי עדותו הוא, בינונית מאוד עד סוף ימיו.

את הצלחתו הראשונה הגדולה השיג ב"לה ונדמיאטריצ'ה", אינטרמצו או אופרטה איטלקית, שחיבר בשביל תיאטרון אליברטי ברומא; היצירה התקבלה בתשואות מכל עבר. יש אומרים שעיון בפרטיטורה של אחת האופרות של מונסיני, שקיבל בהשאלה ממזכיר שגרירות צרפת ברומא, הביא את גרטרי להחלטה להקדיש את עצמו לאופרה קומיק. בראש השנה של 1767 עזב איפוא את רומא ואחרי שהות קצרה בז'נבה (שם התוודע אל וולטייר ויצר עוד אופרטה), נסע לפריז.

בפריז נאלץ גרטרי להתמודד במשך שנתיים ימים עם התלאות הכרוכות בעוני ובאלמוניות. עם זאת, היו לו ידידים והשתדלותו של הרוזן קרויץ, השגריר השוודי, הביאה לידיו ליברית של מרמונטל. הוא כתב מוזיקה לליברית במשך פחות משישה שבועות, וההצגה באוגוסט 1768 נחלה הצלחה עצומה. שם האופרה היה Le Huron. עוד שתי אופרות, "לוסיל" ו-Le Tableau parlant לא איחרו לבוא בעקבותיה ולהבטיח את מעמדו של גרטרי כמלחין המוביל בתחום האופרה קומיק.

בסך הכול חיבר גרטרי כחמישים אופרות. יצירות המופת שלו הן "זמירה ואזור" ו"ריצ'רד לב הארי" - הראשונה חוברה ב-1771, השנייה ב-1784. האופרה "ריצ'רד לב הארי" נקשרה בעקיפין עם אירוע היסטורי חשוב. מופיעה בה הרומנסה הנודעת, O Richard, O mon Roi, l'univers t'abandonne ("או ריצ'רד, או מלכי, העולם נוטש אותך") אשר בוצעה במשתה - "גורלי כזה של תיאסטס", כדברי תומאס קרלייל - שערכו שומרי הראש לקציני משמר הארמון בורסאי ב-3 באוקטובר 1789. המארסייז הופיע זמן לא רב אחר כך כתשובת העם לביטוי הנאמנות שנלקח מן האופרה של גרטרי.

הבלט-אופרה שלו, "שיירה לקהיר", שנגינת נבל ומשולש משווים לה שמץ של אקזוטיות טורקית, היא הרפתקת חילוץ בסגנון החטיפה מן ההרמון; הצגת הבכורה הייתה בפונטנבלו בשנת 1783 והיא נשארה ברפרטואר הצרפתי עוד חמישים שנה.

השפעת האירועים הגדולים שהיה עד להם לא פסחה על המלחין עצמו, ושמות כמה מן האופרות שלו, כמו La rosière républicaine ו- La fête de la raison מציינים ללא חשש טעות את תקופת יצירתן; אבל אלה אינם אלא מחזות של נסיבות, והתלהבותו המופגנת של הרפובליקן איננה אמיתית. גרטרי הצליח קצת יותר בטיפולו בנושאים קלאסיים. כוחו האמיתי נגלה בתיאורי אופי ובמתן ביטוי לרגשות עדינים, טיפוסיים לצרפתים. לעומת זאת, מבנה יצירותיו הקונצרטנטיות רעוע במקרים רבים, והתזמור שלו חלש כל כך, שהחלקים התזמורתיים בכמה מיצירותיו חייבו שכתוב בידי מלחינים אחרים, כדי שקהל מאזינים מודרני יסכים לקבלם. בתקופת המהפכה הצרפתית איבד גרטרי חלק גדול מרכושו, אבל ממשלות צרפת הבאות השתדלו להתעלות כל אחת על קודמתה בהעדפת המלחין, בלי קשר למחלוקות פוליטיות. מחצר המלכות הישנה קיבל אותות כבוד והצטיינות מכל הסוגים; הרפובליקה מינתה אותו למפקח על הקונסרבטואר של פריז. נפוליאון העניק לו את צלב לגיון הכבוד וגמלה. גרטרי מת בהרמיטאז' במונמורנסי, לפנים ביתו של רוסו. חמש-עשרה שנים לאחר מותו הועבר לבו של גרטרי למקום הולדתו, ברשות שהושגה בהתדיינות משפטית מייגעת, בעוד שאר גופתו נשארה בפר לשז. בשנת 1842 הוצב פסל ארד גדול של המלחין בליאז'.

אופרות

La vendemmiatrice (carn.1765 Roma Al)
Isabelle et Gertrude, ou Les sylphes supposés (12.1766 Génève)
Les mariages samnites (c.1.1768 Paris: P Prince de Conti)
Le connaisseur (1768; np)
Le Huron (20.8.1768 Paris CI)
Lucile (opera)|Lucile (5.1.1769 Paris CI)
Le tableau parlant (20.9.1769 Paris CI)
Momus sur la terre (1769? Château de la Roche-Guyon)
Silvain (19.2.1770 Paris CI)
Les deux avares (27.10.1770 Fontainebleau)
L'amitié à l'épreuve (13.11.1770 Fontainebleau)
Les filles pourvues (31.3.1770 Comédie Italienne, Paris)
L'ami de la maison (26.10.1771 Fontainebleau)
Zémire et Azor (9.11.1771 Fontainebleau)
Le magnifique (4.3.1773 Paris CI)
La rosière de Salency (23.10.1773 Fontainebleau)
Céphale et Procris, ou L'amour conjugal (30.12.1773 Versailles)
La fausse magie (1.2.1775 Paris CI)
Les mariages samnites [rev] (12.6.1776 Paris CI)
Pygmalion (1776? inc)
Amour pour amour (10.3.1777 Versailles)
Matroco (3.11.1777 Paris: P Prince de Condé)
Le jugement de Midas (28.3.1778 Paris: P Mme de Montesson)
Les trois âges de l'opéra (27.4.1778 Paris O) [Le génie de l'opéra; Les trois âges de la musique]
L'amant jaloux|Les fausses apparences, ou L'amant jaloux (20.11.1778 Versailles)
Les statues (1778 inc)
Les événements imprévus (11.11.1779 Versailles)
Aucassin et Nicolette, ou les moeurs du bon vieux temps (30.12.1779 Versailles)
Andromaque (6.6.1780 Paris O)
Emilie, ou La belle esclave (22.2.1781 Paris O)
Colinette à la cour, ou La double épreuve (1.1.1782 Paris O)
L'embarras des richesses (26.11.1782 Paris O)
Electre (1782; np)
Les colonnes d'Alcide (1782; np)
Thalie au nouveau théâtre (28.4.1783 Paris CI)
La caravane du Caire (30.10.1783 Fontainebleau)
L'epreuve villageoise (written from Théodore et Paulin) (14.06.1784 Comédie-Italienne)
Richard Coeur-de-lion (21.10.1784 Paris CI)
Panurge dans l'île des lanternes (25.1.1785 Paris O)
Oedipe à Colonne (1785 inc)
Amphitryon (15.3.1786 Versailles)
Le mariage d'Antonio (29.7.1786 Paris CI) [+ L. Grétry]
Les méprises par ressemblance (7.11.1786 Fontainebleau)
Le comte d'Albert (13.11.1786 Fontainebleau)
Toinette et Louis (23.3.1787 Paris CI) [+ L. Grétry]
Le prisonnier anglais (26.12.1787 Paris CI)
Le rival confident (26.6.1788 Paris CI)
Raoul Barbe-bleue (2.3.1789 Paris CI)
Aspasie (17.3.1789 Paris O)
Pierre le Grand (13.1.1790 Paris CI)
Roger et Olivier (c.1790; np) [rev. Les Mariages samnites]
Guillaume Tell (9.4.1791 Paris CI)
Cécile et Ermancé, ou les deux couvents (16.1.1792 Paris CI)
Basile, ou a trompeur, trompeur et demi (17.10.1792 Paris CI)
Séraphine, ou absente et présente (c.1792; np)
Le congrès des rois (26.2.1794 Paris OC) [et al.]
Joseph Barra (5.6.1794 Paris OC)
Denys le tyran, maître d'école à Corinthe (23.8.1794 Paris O)
La fête de la raison (2.9.1794 Paris O) [La rosière républicaine, ou la fête de la vertu]
Callias, ou nature et patrie (19.9.1794 Paris OC)
Diogène et Alexandre (1794 inc)
Lisbeth (10.1.1797 Paris OC)
Anacréon chez Polycrate (17.1.1797 Paris O)
Le barbier du village, ou le revenant (6.5.1797 Paris TF)
Elisca, ou L'amour maternel (1.1.1799 Paris OC)
Le casque et les colombes (7.11.1801 Paris O)
Zelmar, ou l'asile (1801; np)
Le ménage (15.2.1803 Paris O) [Delphis et Mopsa]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אנדרה מודסט גרטרי בוויקישיתוף

אנדרה מודסט גרטרי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנדרה מודסט גרטרי, באתר ספוטיפיי
אנדרה מודסט גרטרי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנדרה מודסט גרטרי, באתר Discogs (באנגלית)
אנדרה מודסט גרטרי, דף שער בספרייה הלאומית
אנדרה מודסט גרטרי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אנדרה מודסט גרטרי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

See Michael Brenet, Vie de Grétry (Paris, 1884); Joach. le Breton, Notice historique sur la vie et les ouvrages de Grétry (Paris, 1814); A Grétry (his nephew), Grétry en famille (Paris, 1814); Felix van Hulst, Grétry (Liege, 1842); L. D. S. Notice biographique sur Grétry (Bruxelles, 1869).
Jean-Marc Warszawski, "André Grétry"