אנדרה ואז'וני (בהונגרית: Vázsonyi Endre; בודפשט, 6 בינואר 1906 – בלומינגטון, אינדיאנה, 7 בדצמבר 1986) היה עיתונאי, מתרגם, מבקר, בעל טור יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטת אינדיאנה בעלה של האתנוגרפית לינדה דֵג.
קורות חיים
אנדרה ואז'וני נולד במשפחה יהודית ברובע 6 של בודפשט, בנם של ינה ואז'וני (1864–1940)[1] מהנדס הרכבת הממלכתית, ושל הרמין פלודי (1877–1931).[2][3] סבו וסבתו מצד אביו היו אדולף וייספלד וקטלין אנגל וסבו וסבתו מצד אמו היו גאבור פלודי (וולטרסדורף)[4] ויוזפין לוי. אנדרה ואז'וני למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (כיום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד) ולאחר מכן הפך לעיתונאי. בשנים 1926–1941 היה מבקר תיאטרון, כותב טורים וכותב מאמרי מערכת ביומון "עיתון" (Ujság) בשנים 1942–1945 נלקח לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי). בשנת 1945 היה עובד לתקופה קצרה ביומון סבדשאג (Szabadság), ואחר כך עד 1948 היה מנהל "המכון הספרותי של עיר הבירה בודפשט". בשנים 1948–1949 עמד בראש "הוצאת הספרים פרנקלין". בשנים 1954–1964 עבד ב"בית הוצאה לאור לנוער פרנץ מורה". בשנת 1964, הוא ואשתו היגרו מהונגריה והתיישבו בארצות הברית בבלומינגטון, הוא היה פרופסור וסגן ראש המחלקה לבלשנות ומחקר באוניברסיטת אינדיאנה. משנת 1980 המשיך לכתוב בכתבי עת מקומיים.
ואז'וני תרגם מהספרות הצרפתית בשנות החמישים ופרסם כמה וכמה כרכים מתרגומיו.
יצירותיו העיקריות
- פירושקה (רומן קצר, בודפשט, 1955)
- הסיפורים היפים ביותר של אלף ואחד הימים (תרגום, בודפשט, 1961)
- סיפורי הדוד רֵמוּס (אוסף סיפורי עם, תרגום, בודפשט, 1963)
- ממלכת המאסטר הערמומי (רומן אגדה, בודפשט, 1964)
- פתק בכיס הסיגר (זיכרונות, סיפורים קצרים, בודפשט, 1989)
לקריאה נוספת
- אגנש קניירש (עורכת ראשית), אנדרה ואז'וני, בלקסיקון הביוגרפי ההונגרי 1000–1900 (ברומנית) מסת"ב 9630525003
- ראיון עם אנדרה ואז'וני (הכתב: מיקלוש וספרמי, מדיאר נמזט, 14 ביולי 1986)
- לאסלו זלדי: נודד הונגרי. אנדרה ואז'וני נפטר. (חיים וספרות, 1986, מס' 50)
הערות שוליים
