ינה ואז'וני[1] (במקור יעקב וייספלד, בהונגרית: Vázsonyi Jenő; צ'אברנדק, 24 ביולי 1864[2] – בודפשט, 15 באוגוסט 1940)[3] היה כלכלן, מהנדס מכונות, יהודי-הונגרי נשיא חברת רכבות הונגריה (מ.א.ב).
ביוגרפיה
ינה ואז'וני נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף וייספלד (1833–1917), מורה וקטלין אנגל (1834–1919). סבו היה דוד וייספלד, הרב של העיירה בת כ-3000 תושבים צ'אברנדק. הוא אחיו הגדול של הפוליטיקאי והשר היהודי (הלא מומר) הראשון בממשלת הונגריה וילמוש ואז'וני. הוא התגורר בשומג הסמוכה עם הוריו וחמשת אחיו, אך עבר לבירת הונגריה בודפשט כשהיה עדיין בגיל צעיר. הוא סיים את לימודיו בתיכון בבודפשט. לאחר קבלת תואר בהנדסת מכונות באוניברסיטה עבד בחברת הרכבות ההונגרית (MÁV). משנת 1906 היה הפקח הראשי של מסילות ברזל והספנות, ומ־1914 היה מנכ"ל MÁV. במהלך מלחמת העולם הראשונה מונה לנציב פחם הממשלתי ומשנת 1918 בתואר "מזכיר מדיני" (מקביל לסגן שר) היה נשיא ומנכ"ל מסילות הברזל הממלכתי. במהלך תקופת ניהולו התחיל החישמול של קווי הרכבת בהונגריה. הוא שיחק תפקיד חשוב במודרניזציה של תאורת הרחובות של בודפשט ובהתחלת ייצור הכבול המקומי. כחבר בדירקטוריון הוא השתתף גם בהנהלת "חברת התחבורה הציבורית של בודפשט" (BESZKÁRT) במשך תקופה ארוכה. מגיל צעיר היה העורך של "מגזין נהגי הקטרים", "מגזין המפעילים והמכונאים" ו"מגזין הגנת הפועלים". הוא גם כתב שירים בשם בדוי "ורוס" שהופיעו תחת הכותרת "מאה אפיגרמות".
ב־18 באוגוסט 1940 ינה ואז'וני הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני. רבים מבני האליטה היהודית ההונגרית היו מיוצגים בלוויה, ביניהם שאמו שטרן, נשיא הקהילה היהודית בפשט, ארנה ברודי, חבר הפרלמנט, הרופא הראשי של בית החולים ז'יגמונד סרב, מנהל התיאטרון שאנדור פלודי ועיתונאים[4].
משפחתו
אשתו הייתה הרמינה פלודי (1876–1931)[5], בתם של מנהל הבמה והתיאטראות גאבור פלודי (1846–1932) ושל יוזפין לוי, ואז'וני נשא לאישה את הרמינה פלודי בבודפשט ב־3 במרץ 1895[6]. בנם הוא הסופר אנדרה ואז'וני. הדוד של זמרת האופרה דורה ברשוני, זמר האופרה לאיוש ברשוני ודודו של יאנוש ואז'וני. גיסיו היו מיקלוש פלודי, ינה ושאנדור פלודי מנהלי התיאטראות.
ילדיו
כתביו
- הגנה מפני תאונות (בודפשט, 1900)
- ביטוח תאונות (בודפשט, 1902)
- מקצוע בטיחות בעבודה של מהנדס (בודפשט, 1904)
- על סכנת התאונות (בודפשט, 1904).
לקריאה נוספת
הערות שוליים