האמנות הסינית היא אחת ממורשות האמנות העשירות ביותר בהיסטוריה העולמית וכוללת תחומים רבים כמו: מטבעות, ארכיטקטורה, ציור בצבעי מים, מניפות, אריגה, קדרות, קליגרפיה. קיימת גם סצנה תוססת של אמנות סינית מודרנית ועכשווית הכוללת גרפיטי וסרטים קולנועיים.
אמנות מסורתית
קליגרפיה
הקליגרפיה[1] הסינית נחשבת לצורת האמנות הנשגבת ביותר בסין. נושאי הקליגרפיות הם כתבים קלאסיים ודתיים (קונפוציאניים, דאויסטיים או בודהיסטים) כמו גם שירה ופתגמים. במהלך ההיסטוריה נכתבו סימני הכתב הסיניים במגוון סגנונות וגרסאות, ואלה מתועדים בעשרות אלפי מסמכים היסטוריים, מעצמות ניחוש עתיקות ועד לצווים קיסריים של שושלת צ'ינג.
פרט לאלה לסין תרבות מסורתית עשירה ומגוונת בתחומי אמנות שונים. חפצי האמנות הקדומים ביותר שנמצאו בסין הם כלי-חרס מהתקופה הנאוליתית שנחשפו בצפון סין. הכלים מעוטרים בעיקר בדוגמאות גאומטריות וצורות חלזוניות. בנוסף, נמצאו בסין כלי הברונזה המיוחסים לתקופת שושלת שאנג (1600-1046 לפנה"ס), כלים אלו שימשו בטקסים שונים והיו מעוטרים בדרקונים, מסכות, צורות גאומטריות ועוד. לקדרות החרסינה היסטוריה של למעלה מאלף שנה וידועה בכל העולם בטיבה ובתחכומה. האופרה הסינית היא צורת אמנות בימתית בת למעלה מאלף שנה, המתאפיינת בתלבושות ססגוניות, בשימוש בכלי נגינה מסורתיים. קיימות מאות צורות לאופרה[דרוש מקור], ולכל צורה הכללים הבימתיים המייחדים אותה. בסין מגוון של כלי נגינה מסורתיים הכוללים מגוון של כלי מיתר, כלי קשת, כלי נשיפה, גונגים, מצילות, ותופים. הציור קיים בסין למעלה מאלפיים שנה והוא דומה בתפישתו ובטכניקות המשמשות אותו לקליגרפיה הסינית. צורות אמנות מסורתיות נוספות שניתן למנות הן ההדפסים, הריקוד והמחול, ואמנות עממית כגון מגזרת נייר.
