אמנון ענבר נולד כירחמיאל אלתר בורנשטיין ב-1926 בקיילצה שבפולין, בנם של שמעון דוד בורנשטיין (1893–1973) ופנינה (פרלה) לבית זילברשטיין (1896–1983). בשנת 1934עלה עם משפחתו לישראל. גדל ולמד בתל אביב. הוא התחנך בבית הספר ביל"ו, בגימנסיה "מוריה" ובגימנסיה "גורדון", והיה חניך "צופי העדה" ובהמשך ב"הנוער הציוני". עוד בנעוריו המוקדמים סייע להוריו בפרנסת המשפחה.
ענבר התגייס לשורות "ההגנה" ב-1941, כשהיה בן 14 וחצי, יחד עם חבריו לתנועת הנוער - תחילה לגדנ"ע ובהמשך לפלוגה ב' בחי"ש ת"א, בה שירת כלוחם ומפקד. הוא עבר קורס מפקדי כיתות בכפר מנחם וקורס מפקדי מחלקות (האחרון של ההגנה והראשון של צה"ל) בג'וערה. במסגרת פעילותו ב"הגנה", השתתף ענבר בפעולות שונות, כגון ההתקפה על מתקני המשטרה הבריטית בשרונה בליל המשטרות, אבטחת קו המים בנגב, "ליל וינגייט" ועוד.
לימים היה ענבר פעיל מאוד בארגון ותיקי ההגנה ואף כיהן כיו"ר ארגון "ההגנה" בת"א וגוש דן וחבר ההנהלה הארצית של הארגון. במסגרת פעילות זאת פעל ענבר נמרצות להנחלת מורשת דור תש"ח[2] לנוער בישראל ולהנצחת ארגון "ההגנה"[3] והמחתרות בכלל[4].
ענבר השתחרר מצה"ל ב-1952 בדרגת סרן והמשיך להתקדם ולבצע תפקידים רבים במסגרת מערך המילואים של צה"ל, אותו סייע להקים בתחילת שנות ה-50. ב-1956 מונה לסמג"ד וקודם לדרגת רס"ן. הוא השתתף בקרבות מלחמת סיני באזור עזה והנגב.
לאחר מלחמת ששת הימים התנדב לשרת במשך כשלושה חודשים בתפקיד מושל ג'נין לבקשת אלוף פיקוד המרכזעוזי נרקיס[5]. במסגרת תפקידו כינן את השלטון הצבאי בערים אלו ודאג לאוכלוסייה המקומית[6]. בתוך כך יזם והוביל ענבר את פתיחת הגשרים לירדן במעבר אום צוץ[7], מה שאפשר פיתוח חיי מסחר וכלכלה לאוכלוסייה המקומית.
לאחר ניסיון של מספר שנים בתחום היהלומים, תחילה כעצמאי ובהמשך כשותף במפעל, ב-1964 החל ענבר לעבוד בעיריית רמת גן, תחילה כמנהל אדמיניסטרטיבי במחלקת ההנדסה ובהמשך כמנהל מחלקת שרותי חירום והמוסך העירוני. בין עשייתו הרבה בלטו בתקופה זאת הקמת הנגריה העירונית וארגון תערוכת הפרחים הבינלאומית בפארק הלאומי ב-1974[8]. כמו כן היה שותף פעיל בוועדה לאימוץ הצנחן יחד עם חברו חיים קונביץ.
ב-1971 נסע עם משפחתו למלאווי בראשות משלחת מטעם משרד החוץ ומשהב"ט ויועץ לנשיא בענייני נוער. ענבר סייע לממשל המקומי להקים את תנועת הנוער החלוצי המלאווי (Malawi Young Pioneers). ערב הנסיעה כנציג רשמי מטעם המדינה נאלץ ענבר להחליף את שמו מבורנשטיין לענבר, כנהוג באותה תקופה. עם שובו של ענבר לישראל העתיק את מקום מגוריו מתל אביב לרמת גן ושב לעבוד בעירייה.
אמנון ענבר בתפקידו כמפקד תחנת כיבוי אש רמת גןעם ראש הממשלה יצחק שמיר במלחמת המפרץ
בשנת 1978 מונה ענבר לפקד על תחנת כיבוי האשרמת גן והוענקה לו דרגת טפסר (המקביל לטפסר משנה של היום). ענבר כיהן בתפקיד בימיה הקשים של רמת גן במהלך מלחמת המפרץ, כאשר ספגה העיר מטחי סקאדים מעיראק וכוחות הכיבוי וההצלה בפיקודו עסקו בפינוי וחילוץ הנפגעים.
באוגוסט 1994משה שכטר גייס את ענבר לצוות ההקמה של העיר מודיעין. בצוות ההקמה עבד כנציג שירותי כבאות והצלה, קצין הביטחון, קניין, קצין לתפקידים מיוחדים ועוזר ראש העיר עד שנת 2000, אז פרש לגמלאות.
לאחר פרישתו
גם בערוב ימיו לקח על עצמו תפקידים משמעותיים והתנדב בגופים רבים, ביניהם:
יו"ר וחבר הנהלת עמותת או"ר - אזרחים ותיקי רמת גן – בין השנים 1996–2016
בכ"ט בנובמבר2015, בדרכו לטקס השנתי של "יום ההגנה" בתל אביב, אותו ארגן, מעד ענבר בעודו פוסע במדרכה ונפצע. על אף זאת המשיך לטקס ואף נאם בו. למחרת חלה הידרדרות בבריאותו, ולאחר כשישה שבועות נפטר בבית החולים שיבא, מעט לפני יום הולדתו ה-90, כשהוא מוקף במשפחתו.
