אמיל-סזאר-ויקטור פֶּרין (בצרפתית: Émile-César-Victor Perrin; 9 בינואר 1814 - 8 באוקטובר 1885) היה צייר צרפתי, שנודע בעיקר כבמאי תיאטרון ואמרגן. חתנו היה קמי דו לוקל.
ביוגרפיה
פרין למד אצל אנטואן-ז'אן גרו ואיפוליט דלארוש. הוא החל בקריירה של ציור היסטורי והציג בסלון הפריזאי. בין התחייבויותיו לאופרה-קומיק חזר לפרקי זמן קצרים לציור.
פרין היה מנהל האופרה-קומיק ממאי 1848 עד נובמבר 1857, ושוב לזמן קצר ב-1862, כש"גילה" את
גאלי-מארי, ששרה ברואן. מיולי 1854 עד ספטמבר 1855 ניהל במקביל את התיאטרון הלירי, ובמשך כהונתו הקצרה השתפר מעמדו האמנותי והחברתי של התיאטרון, אם כי הוא פרש, מאוכזב מן התוצאות שהשיג התיאטרון. וגנר תיאר אותו באותה תקופה כ"אדם שנון, אמיד וצייר".
בדצמבר 1862 התמנה פרין למנהל האופרה הלאומית של פריז. בתקופה זו העסיק את ביזה בנגינת פרטיטורות שלמות שהוגשו לאופרה, אף כי לא סייע למלחין להביא את יצירותיו הוא לביצוע שם. ויקטורין סרדו תיארה במכתב את פרין כ"הפכפך, קפריזי וחסר יציבות מאין כמותו". הוא פוטר מן האופרה במאי 1870 אחרי שהאשימו אותו שאינו פטריוט במידה מספקת.
סשנת 1875, נקרא לשמש בורר במחלוקת בין ביזה למנהלי האופרה-קומיק בשאלת ההכנות לכרמן, אף כי הוא תיעב את היצירה.
פרין היה מנכ"ל הקומדי פרנסז מ-1871 עד מותו. ב-1876 היה לחבר האקדמיה לאמנויות יפות של צרפת.
קישורים חיצוניים
